אז לצערי אחרי הרבה מלחמות עם ההורים הם החליטו שמספיק להם עם הצרכים הבלתי פוסקים על הרצפה והריח בבית מהכלבה שלי והגיע הזמן להרדים אותה.
היא רק חגגה אתמול יומולדת 14 והיא איתי מאז שהיא בת חודשיים.
אני מרגישה שאני מאבדת חצי מהלב שלי, שהכל יהיה ריקני וחסר משמעות..
לא יודעת איך אצליח להסתובב בבית בלי שהיא לידי מסתכלת עליי...מי ישמח לראות אותי כשאני מגיעה חזרה הביתה? מי יעביר איתי ימים ולילות כשאני לבד בבית ויגרום לבית להרגיש מלא באור ואהבה? מי יקשיב לחפירות שלי ויצחיק אותי ויעלה לי חיוך בכל יום שעובר?
איך אפשר לרדת למטה בבוקר ולא לראות את הפנים שלה מסתכלות עליי? בלי לצאת איתה החוצה בשעה הקבועה?
אני באמת לא יודעת איך ממשיכים לחיות, הלב שלי מרוסק=
גם ככה בקושי יש לי חברים והיא באמת הייתה נקודת אור ענקית בחיים שלי...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות