האם אפשר לשנות/לשפר דפוסי התנהגות בזוגיות?

שלום לכולם
השאלה פה מיועדת בעיקר לאלו המנוסים בזוגיות רבת שנים.

אני בזוגיות 8 חודשים. הבת זוג שלי היא כל אשר ביקשתי, הכל טוב ויפה.
עם זאת ישנו עניין/ריב שעולה תכופות בינינו - כל שבוע שבועיים.
מדובר בדפוס התנהגות שאני לא מקבל אצלה.
אני מאפיין אותו כחוסר יכולת לתת אמון בסיסי בבני אדם. אבל אין טוב מכמה דוגמאות לכן אשטח פה את עיקרן של הסיטואציות הללו.

אני אדם חברותי עם חברים וחברות. אני יכול להתכתב עם ידידה מסוימת (ואני לא מתכתב ככלל עם אף ידידה אחרת וגם איתה לעיתים רחוקות) על עניין ענייני והיא ברגע שהיא רואה זאת היא מיד נכנסת למשבצת הקנאות ותעשה על זה סצינה למרות שאין לה מושג מה טיב היחסים בינינו והיא לא מכירה אותה ולא יודעת עליה כלום. היא תסגנן את זה כך: "מה זה השיחות נפש האלה עכשיו?" או "מי זאת? הילה? מה היא רוצה ממך עכשיו??" הכל בטון מאשים ולא נעים. מרגיש כאילו אני צריך לתרץ לה תירוץ על זה שאני מתכתב למרות שאני לא עושה שום דבר פסול. ואני אומר מה הבעיה לקבל את זה בטוב? להכיר עוד חלק מהפסיפס של העולם שלי.

או לחילופין התגלע איזשהו עניין בעבודה ואני מתייעץ איתה ואז מתקשר לאחותי הקרובה אליי מאוד כדי לספר לה ולשמוע גם את דעתה. בעיניה זה אסור. היא מרגישה כאילו אני צריך לדבר רק איתה. ובעצם כך שאני מדבר עם אחותי היא כביכול לא מספיקה בשביל להכיל את העניין שאני צריך להתמודד איתו. ככה היא חושבת. גם על זה היה סצינה.

זה ממש על קצה המזלג. הנקודה פה היא ששנינו אמיתיים בקשר, כנים, הכל פתוח והכל מדובר. לא מסתירים כלום. עם זאת ישנם רגעי האי הגיון האלו שלה שהיא "מתהפכת" והופכת להיות מאשימה. ואני חוטף את האשמות האלו ואוכל סרטים.
גם על זה אנחנו מדברים. אך נראה שזה מן גלגל שחוזר על עצמו:
היא מאשימה בעניין מסוים. אני מתוסכל מזה. מדברים על זה. היא מתחרטת. אומרת שתשתפר לפעם הבאה (כל זה לאחר ניתוח מעמיק של הסיטואציה) ושזה לא יקרה יותר והיא מבינה (וזה באמת נראה שהיא מבינה). אני סולח ומאמין בה.
אבל זה שוב קורה הגלגל הזה. ושוב ושוב.

ואני שואל את עצמי ואותה למה את חייבת לאכול סרטים? למה את חייבת לחפש בין השורות של כל סיטואציה את הדבר השלילי והכי לא הגיוני שיש?? למה את צריכה להאשים. תגידי מה את רוצה. יש לך שאלה תשאלי. אל תסיקי מסקנות שגויות לפני שאת מכירה את הפרטים.
אני אוהב אותה אך הדבר הזה שחוזר על עצמו שוב ושוב מחרב את כל הטוב שיש לנו. ומפעם לפעם זה הופך להיות יותר מעיק.

אני אגב מאוד חופר על הדברים כשקורה מקרה, אני מנתח איתה את הדברים עד להבנה מאיפה זה נובע ועד להבנה שלה שאין כלום במה שהיא חשבה. שזה שקר שהיא מספרת לעצמה אוטומטית ברגע הסיטואציה. ושאם היא מאמינה בי ואוהבת אותי כל כך אז למה את רוצה לעשות לעצמך רע? למה לחפש את הרע? למה להאשים?
אגב זה מושך אותי גם לתוך התהום הזו ואני גם הופך להיות צד מאשים. זה מצב קשה להיות בו לאורך זמן.

אני מרגיש שזה החסם שעומד בינינו לבין זוגיות מאושרת באמת. הדבר חוזר על עצמו כל כך הרבה פעמים שאני לא יודע אם זה אפשרי באמת. אני רוצה שזה יהיה אפשרי.
כרגע אנחנו בריב על סיטואציה שקרתה אמש. אני מאוכזב ומתוסכל והיא מרגישה חרא עם עצמה. אומרת שזה לא יקרה יותר והיא תשתפר ורוצה שאאמין בה.

השאלה היא האם ע"י שיח ורצון היא תוכל לשפר את הנקודה הזו אצלה? האם לאורך הזמן דברים מעין אילו יכולים להשתנות בבן/בת הזוג? האם אפשרי לשבור את התבנית הזו?

תודה מראש (: