שלום, קוראים לי מתי אני בן 15.
כאשר הייתי בערך בגיל 12 האהבתי את כל מה שקשור למתמטיקה פיזיקה וכימיה...
כל יום אני חורש לבד בבית מתוך הנאה יושב וקורא בונה נוסחאות בפיזיקה פותר תרגילים במתמטיקה ומסתכל שעות על מבנים מרחבים.
הציונים שלי בבית ספר במקצועות ההומנים קטסטרופה אבל בראלים +98 כאשר הייתי בכיתה ט' היה חלוקת מגמות היו לי ציונים נמוכים מאוד במקצועות ההומנים שזה נע בין 60~75 ובמקצעות הריאלים 97~100. היו לי סיבוכים עם המגמה שלא קיבלו אותי לאן שרציתי בסוף "גילו" שהקטע שלי יותר ריאלי אז אני עושה 5 יחל פיזיקה 5 יחל ביולוגיה 5יחל כימיה ו5 ביולוגיה הציונים שלי כרגע במקצועות אלו מעל 96+ ולגבי השאר עדיף שאני לא אדבר.
כמו שאמרתי אף אחד לא מקשיב לי.
יש לי המון מה לתרום דברים חדשים שגילתי אני עצמי בבית בכתב היד שלי בפיזיקה (קשור למהירות האור ולמכניקת הקוונטית) שעדיין לא הוגלו ואני לא מתכוון להגיד אותם, הוכחתי במתמטיקה.
הראתי לאמא שלי הדבר הראשון שקיבלתי זה צחוק ו"תחזור למערה שלך". ישבתי איתה שיחה רצינית והיא עדיין לא רוצה להיות איתי ואני מרגיש שאני עוד שניה קורע את הדפים והולך לישון (אבא אין לי) יש לי עוד אח אבל הוא בצבא... אני כבר לא יודע למי לפנות אני עוד שניה צורח אני מרגיש מתוסכל והכי נפגעתי מהתגובה של אמא שלי. חברים בקושי יש לי כי אני לא אוהב בילויים. חברה הלוואי. בקיצור מתוסכל ומבודד.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות