אני בת 20 וכך גם בן זוגי. אנחנו בזוגיות כבר 3 שנים,
וחיים תחת קורת הגג של הוריו מהסיבה שהוא רוצה להישאר לגור שם.
מעבר לכך אני עצמאית לחלוטין, אני יכולה להשכיר דירה משלי או לחזור לגור עם הוריי אבל רוצה להמשיך לגור איתו והוא לא הראה התנגדות מסויימת בשנים האחרונות.
היום רבנו אחרי הרבה זמן שלא, יש לו נטייה לשמור בבטן דברים. הוא אמר שהוא וההורים שלו מרגישים שההורים שלי חצופים שהם לא מודים להם על כך שאני גרה אצלם.
הדבר בילבל אותי מאוד. אני אדם עצמאי. ההורים שלי לא עוזרים לי בדבר מבחינה כלכלית ולמרות שאני בקשר מעולה איתם אני לא תלויה בהם. אני מרגישה שזה לא מקומם להודות להורים שלו אלא מקומי, ואני מאוד מבולבלת מהדבר. אני ביחסים מעולים איתם, עוזרת להם בכל דבר שצריך ומדברת איתם ארוכות גם על הבעיות ואנחנו מוצאים פתרונות. אני ביחסים מאוד מתקשרים עם ההורים שלו וזה הגיע אלי ממש בהפתעה.
אני ובן זוגי לא השלמנו עדיין ולא הגענו לפתרון.
רציתי לשאול מה דעתכם עלי לעשות,
האם לתפוס מעט מרחק מהבית שלהם?
האם לדבר איתם ולהסביר להם שאני זו שצריכה להודות ושאם יש משהו שאני עושה לא בסדר שאני אתקן
או שאולי דווקא הם צודקים ועלי לגרום להוריי להודות להם למרות שזה בעיני בכלל לא ממקומם.
אשמח שתעזרו ותשתפו את דעתכם.
סליחה אם המחשבות שלי יצאו מעט מבולגנות. אני עצובה ונסערת
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות