קשה לתאר את כל התמונה אבל אנסה.נדואים שנה.הריון.כשהכל טוב השמש זורחת ומאוהבים עד השמיים.אבל כשרע רע עד הסוף.כשאני מדוכאת רק את הרע אני רואה..הוא חסר אחריות.מתנהג כמו ילד בן 12...אין לו שום שאיפות בחיים...הוא לא מבין שום סיטואציה חברתית והוא לא מפתח דעות משל עצמו.
כשרק הכרנו חשדתי אבל חשבתי שזה כלום.אני מאוד קנאית וחסרת בטחון גם מהטבע שלי וגם בגלל מספר ארועים בהם חוסר היכולת שלו לקרוא סיטואציות הובילו אותו לפלירטוטים מביכים.
אני עייפה.אין לי כבר כוח לקשר הזה.אני מרגישה שצדקו כשלא רצו שנתחתן.מרגישה ששנינו ברירת מחדל ולראות אותו לא בא לי.ולכאב לא בא לי...אני בשיחות לטיפול בעצמי והוא כל הזמן מתחמק מטיפול בהסברים הכי מפגרים בעולם כגון שהוא לא סומך על פסיכולוגים והוא אוצה אדם שיגיד לו בדיוק מה עושים ולא יתן לו רק לשבת לדבר...ררררא הלפ.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות