היי קוראים לי נועה, אני בכיתה י׳ לפני כמה שנים בכיתה ז לא הסתדרתי ממש בכיתה שלי (מבחינה חברתית) אז ביקשתי מההורים לעבור כיתה וזה היה ממש סיבוך כי בית הספר לא רצה בהתחלה (זו הייתה כיתת מצויינות ורצו שאשאר שם) אבל בסוף העבירו אותי , והיה לי בכיתה החדשה ממש טוב חברתית! עד .. ששינו ועירבבו את הכיתות - כשעולים לכיתה י׳ משנים את הכיתות לפי הרמת לימוד , וכך הרחיקו את כל החברים שלי מהכיתה.. ולמרות שאני איתם בהפסקות והכל עדיין כבר נוצר ריחוק ועם הזמן אנחנו אפילו כבר לא אומרים שלום, וככה היה מתחילת השנה אבל עדיין ניסיתי להתחבר לילדים שלא הייתי מחוברת פעם , אני רואה את עצמי בתוך אחת שהיו לי הרבה חברות! אבל לא באמת כי פשוט כל פעם היתה לי חברה אחת והן התחלפו כל פעם ! כל כמה חודשים הייתי עם חברה טובה אחרת וזה נגמר פשוט לא יודעת למה .. ובגלל הסיבה שהתחלפו אני רואה את עצמי כבן אדם שמתחברים אליו מהר אני יודעת ליצור קשרים (אני לא רוצה לצאת מתנשאת אבל אני סומכת על עצמי) אבל אחרי שמתחברים אלי הקשר לא מחזיק הרבה זמן ונוצר ריחוק משמעותי.. והנה עכשיו כמעט סוף כיתה י׳ אני פתאום מוצאת את עצמי לבד במקיף, יושבת לבד בשיעור , בסוף השיעור אני נכנסת לשירותים (מהמבוכה שלא יראו אותי לבד.. ישלי אגו אני לא מסוגלת שיחשבו או יראו שאני לבד) וככה כל יום וזה כבר ממש מתיש , אני בדרך כלל לא מספרת לאמא שלי אבל הפעם רציתי לספר לה שאולי היא תעזור לי לחשוב מה לעשות .. ומהשניה שסיפרתי לאמא שלי את המצב שלי ואת מה שאני מרגישה היא התחילה להגיד לי שכל המצב הזה באשמתי, שכל אדם אחראי למעשים שלו וכמו שאני כביכול ״הרסתי״ אני יכולה לתקן ואני זאת שפוסלת אנשים ולא מתחברת אליהם ובגלל זה אין לי אף אחד - שבעצם אני עברתי בכיתה ז׳ כיתה מהסיבה שכולם פסלו אותי, התביישו להסתובב איתי למרות שהם רצו (התביישו שיראו אותם לידי) וככה גם היום , הם אלה שפסלו אותי אבל אמא שלי כנראה ממש בטוחה בי וחושבת שאני זאת שלא רוצה אותם , ושאני מתנשאת מעליהם, (אני מבינה למה היא חושבת שאני זאת שפסלה אותם, בגלל האגו שלי אני בחיים לא אראה שמישהו מוריד אותי למטה או שלא רוצים להיות איתי, בגלל זה גם הפסקתי לצאת לטיולים כי שם אני יודעת שלא יהיה לי מי שישב איתי באוטובוס ושם אין לי איפה ״להסתתר״) בקיצור אחרי השיחה עם אמא שלי שביקשתי ממנה לעבור מקיף , כי אני בטוחה! שאני יסתדר ואני ימצא חברים כי אני מכירה את עצמי ןאני אוהבת את השינויים האלה , להכיר עוד אנשים זה תמיד טוב! אבל אמא שלי פסלה את זה בכל מחיר ! אמרה שהיא ואבא שלי בחיים לא יסכימו לי לעשות את זה! וזה לא החלטה של יום, זה כבר תקופה שזה בראש שלי שאני רוצה לעבור מקיף ואני אפילו יודעת לאיזה מקיף ואני בדקתי את האוטובוס שמגיע לשם מהבית שלי, השאלה זה אם ההורים שלי לא מאשרים לי יש דרך כלשהי לעבור בכל זאת או לדבר עם מישהו שיוכל להעביר אותי? כי יהיה לי קשה להישאר כאן.. תודה מראש..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות