חיצונית אני מלא בביטחון אבל מבפנים אני עם אופי חלש וביקורתי עם עצמי

קודם כל שלום לכולם ,קצת על עצמי... אני בן 17 וחצי מאזור הצפון , בחור מצחיק ובדרך כלל זורם במיוחד עם אנשים שאני מכיר, קצת מציק ואולי אפשר להגיד ילדותי ...

בשנה האחרונה החלו לעלות אצלי המחשבות של שינוי ההתנהגות באופן מוחלט , עד עכשיו כל פעם ניסיתי וחזרתי "למקור"...

אני נער יחסית מאד חברותי ואוהב , יש לי דיי הרבה חברים ואת רוב בני הנוער ביישוב בו אני גר אני מכיר .
האישיות שלי מאז שאני מכיר את עצמי משולבת בכמה מאפיינים מרכזיים והם : ילדותיות , חביבות , מציק (לרוב בקטעים טובים ) והתכונה שהכי מציקה לי היא הביקורת שאני מקבל ,אני מפנים אותה ולפעמים לוקח אותה קשה .
אין לי חברה וגם לא הייתה , היו לי מספר סביר של בחורות שיצא לי להיות איתם בקטע אבל לא מעבר לכך .
אני אדם שמאד אוהב סדר , כל מי שקצת סוטה מהדרך הישרה אני מיד נכנס איתו לויכוחים וריבים - אני יודע שיש הרבה אנשים כמוני אבל אצלי המצב מאד קשה , אני נקלע די הרבה למריבות ורמת העצבנות אצלי מאד מאד גבוהה.
הדבר פוגע בחיי המשפחה ותמיד יש מתח ולחץ כשאני נמצא עם אנשים מסוימים .
כמובן שאני מזכיר את הדברים ה"פחות טובים" באישיות שלי וזאת על מנת שתעזרו ותיעצו לי בהמשך .
כמובן גם שיש לי תכונות מאד טובות כמו רחמנות , טוב לב , יצירתיות , הומור ועוד ...

כעת אני יחזור לראשית שאלת הייעוץ - בכל פעם אני מבטיח לעצמי לשנות תכונות ואני לא מצליח , הדבר יכול להצליח לכל היותר 24 שעות .
אני מאד רוצה להתבגר ומבין שרק ככה אוכל למצוא בחורה שתתאים לי ( לכל אלו שאולי חושבים שאני בחור לא חתיך , אני לא נראה רע בכלל ... ) ויהיה לי יותר קל בחברה וכמובן בחיים כולם ...
ההומור למשל הוא משהו שאני לא יכול לחיות בלעדיו ותמיד כשאני מנסה להפסיק ולהוריד במינון הצחוק אני נשבר בשלב מסוים ו"מקיא" הכל בפעם אחת ...
האנשים שאני מכיר מתחלקים ל2 אלו שממש אוהבים את הצחוק שלי ואלו ושלא סובלים אותו ... רובם אוהבים אבל חושבים שהצחוק הזה יותר מידי ליצני ..
אני תמיד חושב שאם אני יוריד במינון הצחוק אנשים יחשבו שלא כיף איתי .
לפני שתתנו לי עצות - אני יודע שהכל זה תהליך אחד ארוך , החלטתי שאני הולך עליו ואין דרך חזרה למרות הסיכון ששמחת החיים שלי תרד באופן דרסטי - החלטה זאת באה אחרי שכבר מיציתי את הילדות והנה מתחילים החיים הבוגרים שיהיה יותר קל בחברה ובמשפחה .
ברור לי שאצטרך לעבוד על העצבים והסבלנות ולקחת פחות ללב ממה שאנשים אומרים עליי אבל מאד יעזור לי אם תתנו לי המלצות עצות וכל היתר כולל הכוונה שתעזור לי בתהליך .

אנשים שמכירים אותי והיו יודעים שאני כתבתי את המכתב הזה היו פשוט המומים כי חיצונית אני נראה מלא בביטחון עצמי אבל מבפנים אני עם אופי חלש וביקורתי על עצמי , הקטע של לכתוב באנונימיות נותן לי את ההרגשה החופשית והכיפית .

אני מודה לכל מי שקרא עד הסוף ובמיוחד מודה לכל אלו שענו וייעצו לי .
יש גם סקר.