היי,אני בת 16.
לאט לאט בזמן האחרון אני מרגישה כל כך עצובה שבאלי לצעוק!
ההורים שלי כבר מתעסקים בעניינים שלהם,או באחי הקטן,
המשפחה שלי דורשת ממני להצליח בלימודים,ציונים טובים,בגרות מלאה,רמה גבוהה ועתיד טוב. נשמעת משפחה פלצנית?ממש לא.
אני עושה 3 מתמטיקה 3 אנגלית,אני יודעת מה הכיוון שלי לעשות בעתיד.
אנגלית מאוד חשוב לי לעשות 4 יחל,עשיתי מבחנים ל4 ולא עברתי,
(ב3 יחידות אני עומדת על 100)
והמשפחה במקום לתמוך יוצאת בטענות של "את לא מספיק אחראית" , "את כנראה לא רוצה את זה" "לא מספיק טובה" ועוד...לא תומכים ולא כלום. אז כן חשוב לי לימודים אבל ברגעים כאלו פשוט באלי להרוס את כל מה שבניתי...!!!!!
חשבתי שאני יותר טובה,ולפי איך שזה נראה ונשמע הם לא מאמינים בי.
הם לא מקשיבים לתחושותיי,ואני חושבת שהשתנתי מאוד פעם הייתי ילדה שבוכה כל הזמן והיום אני אדם יותר פרטי שלא מראה את הבכי והחולשות שלו.
קשה לי לבכות ליד ההורים שלי כי הם תמיד מזלזלים,ואני מאוד משקיעה בלימודים,חשוב לי להגיד שיש לי קרבה גדולה להוריי אני מקבלת את הביקורות שלהם ואני מכבדת אותם ואכבד בכל מצב.
אני ניסיתי לדבר איתם,הם רק מאשימים ובאים נגדי,אני מרגישה תסכול ,מה לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2025