אני ובן הזוג שלי ביחד כבר כמה שנים, התקשורת מאוד טובה בינינו- מדברים על הכל ומאוד מכילים ומבינים זה את זה. איכשהו יש דבר אחד שלא הצלחנו להתגבר עליו, אשמח לעזרה.
שנינו טיפוסים של בית, אז הרבה פעמים נעדיף לא לצאת אלא לבלות בחדר. "בילוי" בחדר מסתכם בעיקר בסקס ובלישון, ומדי פעם ניסיונות לעשות מעבר - לראות טלויזיה, להיות במחשב, לשחק במשהו...
להיות איתו בחדר זה הדבר הכי אהוב עליי בעולם, אבל זה מתכון לצרות, השאלה אם זה באשמתו (ואז ניתן לשנות זאת) או שזה כורח המציאות...
לדוגמה, בזמן המשחק המקדים והסקס- יש לנו את כל הזמן שבעולם. אבל ברגע שהוא גומר וזורק את הקונדום, הוא תמיד ישר לוקח את הפלאפון ומתעסק בו, או לחילופין פתאום הוא לחוץ על לצאת מהחדר 'כי זה לא נראה טוב'... אופציה אחרת זה שהוא יתרכבל איתי וירדם מהר...
כשאנחנו כן יוצאים, נגיד לבית קפה, אז שוב- הוא ישר מתעסק בפלאפון... ואם הוא לא עסוק בפלאפון, אז יש הרגשה באוויר שאין לנו כ"כ על מה לדבר... ואחרי האוכל הוא כבר רוצה לזוז... אלו דברים שמעיקים עליי ומעצבנים אותי.
תמיד זה היה בגדר ה'לדבר על זה', אבל זה לא עבד, אז לאחרונה אני מנסה יותר לדרוש ממנו דברים, וזה באמת עוזר... אבל עדיין, הדברים האלו ממשיכים לקרות. נגיד, ביציאה האחרונה שלנו הוא היה עם הפלאפון ואז כשכעסתי עליו הוא סגר אותו, אבל זה הגיע עם גלגול עיניים. למה מגיע לי יחס כזה? אני לא מהבנות שמצלמות אוכל או מתעסקות בפלאפון כל היום, מה שאני מבקשת זה בסיסי!
אולי אני צריכה לדרוש ממנו יותר?
בחיים לא דרשתי ממנו כלום בקשר שלנו ואני מרגישה שאולי בגלל זה הוא לא עושה דברים שהם מובנים מאליהם...
מה לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות