היי askpeople,
אני מרגישה לגמרי לבד. בלי חברות, בלי אדם שאני יכולה להישען עליו ולומר בביטחון שאני מאושרת.
נמאס לי להיות ברירת מחדל של בנות. נמאס לי לדעת שכל יום אבוא לבית ספר ויירדו עליי.
כל בוקר אני מתווכחת עם אמא שלי כי לא בא לי ללכת לבית ספר, והיא מכריחה אותי ואומרת לי "תתמודדי!".
למה כל זה מגיע לי?
אחרי בית ספר, אני כל היום בבית, לבד, שומעת מוזיקה או צופה בטלוויזיה.
אני בוכה להורים שלי שמשעמם לי ושאני מרגישה לבד בלי עיסוק, אבל הם אומרים לי שאני ממררת להם את החיים עם החפירות האלה,ושאמצא לעצמי לבד מה לעשות.
אני רוצה להנות, לבלות, אני סך הכל ילדה טובה ירושלים, אבל למה רק הטובים סופגים מידי הילדים החזקים?
אני מרגישה מכוערת. הכי מכוערת בעולם. כל הכיתה אומרת לי שאני מכוערת. ואף לא פעם אחת אמרו לי מילה טובה. לאו דווקא על מראה חיצוני-פנימיות, משהו טוב שעשיתי, כי הכי קל לבקר, לשפוט אנשים.
אני רואה ברשתות החברתיות שבנות בגילי וגם יותר קטנות מבלות עם חברות, טורפות את החיים, לא מבזבזות אף רגע.
אני מתקשרת לבנות והן לא עונות לי. אם הן עונות, יש לכל אחת תירוץ מוכן בשרוול למה היא לא יכולה להיפגש, "אני לא מרגישה טוב", "יש מבחן מחר ואני צריכה ללמוד", ואחרי חצי שעה אני רואה בסנאפצ'אט שהן עם חברה.
ניסיתי להיות בצופים אבל זו לא אופציה, ואין לי דרך להכיר חברים.
מה לעשות? איך להעסיק את עצמי? איך לגרום להורים שלי להבין אותי יותר? איך להיות מאושרת?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות