היי :) אז לפני כחודשים הכרתי בחור,
אני בי'ב והוא בשנת שירות כך שנפגשנו רק פעם בשבועיים כשהוא חזר לסופש.
היינו מדברים כל יום בסמסים ושיחות טלפון ארוכות בערך פעם ביומיים, התקרבנו מאוד ומהר. אף פעם לא התקרבתי ככה לבן אדם עד שפגשתי אותו, משהו ביננו זרם, לא היו שתיקות מביכות, תמיד היה מצחיק, תמיד הרגשתי בנוח וזה היה הדדי .
אף פעם לא היה לי בן זוג והוא היה הנשיקה הראשונה שלי, הקשר היה באורך של חודש והתנשקנו יום לפני שניתקנו קשר. לא, המטרה שלו לא הייתה רק נשיקה, הוא רצה יותר אבל הוא הבין שהוא לא יכול לעמוד בזה, לא בנקודה הזו של החיים.
עכשיו הכי קל זה להגיד שאהבה אמיתית מצדיקה גם מרחק פיזי ושחיבור טוב מנצח את הכל וכולי וכולי, אבל זה היה אמיתי והוא הבין שזה לא מתאים לו עכשיו ואני קיבלתי והבנתי את זה.
העניין הוא שאני חושבת עליו כל הזמן וקשה לי להתנתק ממנו, הסיבה שלא התקרבתי למישהו ברמה הזו היא בעיות ביטחון עצמי ודימוי גוף והוא פשוט העלים את הבעיות האלה. הוא שונה מכל אחד אחר שהכרתי ויש תחושה כזו כאילו זה עוד לא נגמר.
עוד לא היינו ביחד באמת, היינו באזשהי מערכת יחסים אבל רק חודש, ויש לי תחושה שחיבור כזה לא "יתבזבז".
אני צריכה להתנתק מהתחושה הזו כדי להמשיך הלאה... אני פשוט לא יודעת איך..
אשמח לטיפים, תודה :)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות