סובלת מהפרעת חרדה והמפקד לא מתחשב, מה לעשות?

עד לפני כמה שבועות ראש המדור שלי הייתה המפקדת הישירה שלי עד שאחד הקצינים מתחתיה נהפך להיות המפקד שלי באופן ישיר.
היא מודעת לעבר הנפשי שלי במהלך השירות [ עברתי בסיס על נפשי ] ושאני נפגשת עם קפ"ס ושיש לי הפרעת חרדה. [ את האמת אני סובלת מעוד כמו דיכאון, OCD ותלישת שיער כפייתית אבל לא סיפרתי לה ]
כשהקצין מתחתיה נהפך למפקד הישיר שלי סיפרתי לו שאני סובלת מהפרעת חרדה ושאני בחרדה כמעט מכל דבר אפשרי [ אני סובלת מחרדה כללית וחברתית...]
ואני מודה, משימות שיש לי ביומיום קצת יותר קשה לי למלא ואני נכנסת למתחים מהם המון.
הוא בטח חושב שאני "מוותרת" או שמה עליו פס וכדומה ושאני לא מספיק משקיעה, אבל אני באמת משתדלת לעשות מה שאני מסוגלת יחסית למגבלות שלי...
נדמה את זה לאיש שמן ללא כושר שדורשים ממנו לרוץ את כל ת"א ב10 דקות. ככה זה מרגיש לי ביומיום בגלל החרדה, הדיכאון, ה OCD וכ'ו... אז כן, קשה לי מאוד. וגם אחרים בענף רואים את זה ככה שאני "מוותרת", "לא משקיעה", "עצלנית"... ואין לי באמת מישהו שמבין או מקשיב למצב שאני נמצאת בו. יש באים אלי בגישה של תחשוב חיובי יהיה חיובי" וכל מיני קלישאות כאילו וזה "קל".

גם בגלל החרדה החברתית רוב הזמן אני לא נמצאת במשרד ואני עובדת במשרדים שריקים כי אני פשוט לא מסוגלת לעבוד שיש סביבי אנשים [ ואם אף אחד לא במשרד שלי אז אני עובדת אבל שהקצינים מגיעים אני מפסיקה ] אז זה נראה כאילו ואני מתחפשנת אולי שאני עושה הפסקות בין לבין...

והקצין שלי ממש עקשן. ואוהב לדפוק את הראש בקיר. ויש לו נטייה לשכוח דברים ולתת לי כל מיני איומים כמו "את לא תצאי הביתה עד ש..." [ וזה לא שאני מתבכיינת על לצאת מאוחר אלא זה העיקרון שהוא מכניס אותי לפניה כזאת בכלל. בכללי אני בן אדם חרדתי בלי הלחץ שהוא שם עלי ] ובכללי הוא תמיד מכניס אותי ללחצים. זה מגיע למצבים שאני חופרת לאנשים והם מתעצבנים כי זה מטריד אותם [ ככה הם אומרים ].
ואני באה ואומרת לך "אני לא הצלחתי למצוא... להשיג..." וכ'ו ועובר הזמן ואני מנסה ועדיין לא מצליחה והוא עוד כועס עלי במקום לעזור לי.

מה אני יכולה לעשות ? אני לא אפנה לרמד"ית כי היא בטח תספר לו את זה והוא יתאכזר אלי או משהו. הוא ממש מכניס אותי למתחים יותר ומגביר את החרדות שלי וזה ככה כבר חודש וקצת.