התאהבות קשה מהעבר חוזרת, האם להציע לו לשבת לדבר?

היי לכולןם
אני נמצאת עמוק בתסבוכת וצריכה עצה טובה. הכל התחיל לפני שנתיים כשהכרתי את דן במסגרת העבודה בישוב בו שנינו גרים, יצאנו כמה פעמים שהיו מעבר לכל דימיון (בעיני) ואז הוא חתך בטענה שהוא לא רוצה עכשיו משהו רציני. המשכנו לעבוד יחד ולהיות באותו מעגל חברים ולאט לאט התאהבתי בו ברמות קשות. במשך שנה שלמה היתה בינינו מתיחות גבוהה, כי למרות שהוא חתך הרגשתי שמבחינת שנינו כן קורה משהו חזק, ולאחר תקופה גם שכבנו כמה פעמים (בדיעבד כנראה מתוך תקווה שלי שהוא גם יחזור בו וירצה שנהיה יחד) אבל כמובן שרק המשכנו להתנהל בתוך משחק אכזרי של פלירטוטים, עד שהחלטתי שאני טסה לשנה לחו"ל. כמה ימים לפני שטסתי הוא נישק אותי, אני בתגובה כעסתי עליו והטחתי בו דברים קשים על איך שהוא התנהג אליי כל התקופה ושהוא אפס ואיך הוא מעז לנשק אותי לפני שאני טסה. הוא ממש התנצל ואמר כמה אני חשובה לו ושזו היתה טעות והוא אוהב אותי מאוד ולא רוצה שהכל יהרס בגלל שטות.
לא הייתי מוכנה להקשיב לו, אמרתי לו שאני לא רוצה שנדבר יותר בחיים. הוא נפגע מזה מאוד.
וטסתי.
בטיול לקח לי המון זמן להתגבר עליו עד שהרגשתי שבאמת שיחררתי אותו ואת הכעס כלפיו (וזה לקח המון המון המון זמן). ואפילו הכרתי בחור חדש (שאיזה יופי הוא במקרה חבר טוב של דן) וכשחזרתי לארץ גם נהיינו זוג. יום אחד נסענו לאותו יישוב ופגשנו את דן. לא ידעתי איך יהיה המפגש בינינו, במיוחד כשאני עם בחור אחר אבל שנינו התרגשנו להיפגש והתחבקנו כאילו לא היה כעס שורף לפני שנה והוא אפילו הזמין אותנו לישון אצלו בבית (!). הכל היה נראה בסדר בינינו, ובתוכי אפילו לא התרגשתי ממנו יותר מדי והייתי עסוקה בבחור החדש.
אבל
אחרי כמה חודשים אני והבחור החדש נפרדנו (סיפור כואב בפני עצמו), וחזרתי לגור ביישוב ההוא. ומאז שחזרתי אני מרגישה שדברים שוב צפים ועולים. כמובן לא באינטנסיביות ובעוצמות שהיו אז, אבל אני מרגישה ממנו עדיין מלא מטען עליי ושהוא לא מסתכל לי בעיניים ונמנע מלדבר איתי. וגם לי עדיין איכפת מאוד מכל איך שזה נגמר. לפני יומיים באה אליי חברה מרחוק וישבנו עם חברים וגם הוא היה שם והרגשתי שהוא כל הזמן מתחיל איתה. בשלב מסויים היא באה אליי ואמרה לי שהיא הולכת לישון אצלו הלילה. פירגנתי לה ולהם כי אני לא אמנע משניהם לעשות את מה שהם רוצים, אבל הרגשתי שהוא עושה לי את זה בכוונה מול הפנים. מאז שזה קרה אני משדרת לו שאני כבר לא בתוך מגרש המשחקים הזה ואפשר שנעבור הלאה. אומרת לו שלום ונותנת לו חיבוק כשנפגשים, אבל הוא ממש קר וכשאנחנו מוצאים את עצמנו לבד פתאום הוא מהר מוצא משהו אחר להתעסק בו. אני חושבת שהוא ציפה שאחרי שהוא ישכב עם חברה שלי אני אתחרפן. וזה לא קרה. כי אני באמת רוצה שנהיה פשוט בטוב, אבל האנרגיה שלו כלפיי כלכך בלתי מובנת וזה גורם לי להרגיש מאוד לא בנוח בסביבתו, כי אני כבר סלחתי. והוא כנראה לא
אני מרגישה שאני רוצה מאוד לדבר איתו ושנשב רק שנינו להסביר את העניינים הלא פתורים. אבל להעלות שוב את מה שהיה לפני שנה? ואם הוא לא ירצה לשבת לדבר איתי? מה דעתכןם ?