הבעיה הזאת תמיד הייתה אצלי.
אני אדם שמעדיף יותר להיות עם עצמי, עם המחשבות שלי והתחביבים שלי מאשר לצאת כל ערב עם חבר אחר..
לא נשארו לי הרבה חברים. למעשה נשארה רק חברה אחת שאני יכולה להחשיב אותה כחברה טובה באמת, וחוץ ממנה אין עוד אף אחד.
המצב הזה מפריע לי כי יש לי המון מה להציע ויש בי הרבה תכונות טובות ואפילו נדירות. (יודעת ואוהבת להקשיב ולייעץ, נאמנה מאוד לאנשים שאני אוהבת, אינטליגנטית, שנונה וכו'..) אבל תמיד אני מרגישה שאני לא מצליחה באמת למצוא את עצמי באף סביבה חדשה ולא באמת מצליחה להתחבר לאנשים כמו שהייתי רוצה . זה לא שאני סנובית או משו.. אני דווקא ממש רוצה להגדיל את מעגל החברים שלי אבל אולי הריחוק הזה נובע מחשדנות.. אני פשוט לא סומכת על אנשים באופן כללי.
עד עכשיו חשבתי שכנראה זה בגלל שאני ממש מיוחדת (לדעתי) ורגישה ואכפתית וקשובה.. ותמיד זה הרגיש לי שכל מי שאני מנסה להתחבר איתו לא יודע להקשיב כמוני, וקל לי לזהות צביעות באנשים אפילו אם זה ממש טיפה.. מספיק שאני מרגישה טיפה של צביעות וחוסר אותנטיות אני ישר נסגרת ומתרחקת.. זה לא בשליטתי אפילו, זה כאילו שהמוח שלי מתריע בפניי על סכנה כלשהי בהתחברות עם אדם כזה .. אבל עכשיו אני מתחילה לחשוב שאולי הבעיה היא בעצם בי..?
איך יוצאים מהמצב הזה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025