תנו לי בבקשה עצות איך לעבור את המשוכה הזו בחיי

שאלה קטנה לפני שהחיים שלי מתחילים...
עברתי שנה נוראית מכל הבחינות, אני אפילו לא יכולה להוציא מהראש זכרונות לגביה מרוב הצלקות שעדיין כואבות. הנפש שלי עדיין מגלידה, קיבלתי טוויסט חזק למוח, עברתי תהליך מאוד קשה בו ראיתי את עצמי מהצד והורדתי את כל הפילטרים כדי לראות אותי ' מי אני, מה אני עושה, מה חסר לי ואיפה אני אשמה במה שאני מרגישה וקורה לי. גיליתי שלא הייתי בסדר עם עצמי, איפשרתי תמיד את המקום של כולם לפניי, היה איכפת לי וזה לא משנה אם מישהו יאכל מהצלחת, אני כבר אסתפק בפירורים, שזה בסדר להמשיך לאהוב ללא תנאי מישהו שפוגע בי, שמשקר, ממציא מציאות כדי לשרוד על הגב שלי, שצריך כל הזמן להטעין את הארסנל הזה של הסליחות, של השיכחה, של התירוצים, לשכוח את עצמי, לא לקום לתור הזה שמקבל ולאהוב כי להגיד "מגיע לי" זה אגואיסטי ופינוק בתוך חיים שהם מאוד קשים. אבל עם כל זה אני שמחה שלמדתי שקיבלתי מצבים. לקום בבוקר ולבחור להסתכל על חצי הכוס המלאה ולהנות ממנה כי הכל יחסי לאתמול ומחר ולא יהיה אותו הדבר אף פעם. חיים חד פעמיים בין אם רוצים או לא. וכל שניה שעוברת גם לא תחזור... ואז התחלתי לסלוח לעצמי. כמו לעובדה שאני לא באמת צריכה להיות מושלמת ושזה בסדר אם יוצא לי קו עקום בציור הזה שנקרא חיים שלי. להעביר 95% מכל מה שקורה לי ליד האוזן, להוריד ווליום כי הרוב הם רעשים חיצוניים, כל אחד אומר את דעתו וזה מקסים לא להסכים ועדיין לשמור על המקום הייחודי של הביחד ולחוד, שמותר לי אם רק רציתי ואף אחד לא באמת ביחס אלי אלא אני מול עצמי ושכד שבור של אמון לא באמת הופך לשלם.
....
מעוף הציפור הם חיים אחרים, ההתנהגות שלי היא אחרת בכל המצבים האפשריים אבל התהליך הזה השאיר בי חור עמוק, צרוב ושרוף.
החיים בלי פילטרים משקפים מציאות אכזרית כשהעבר הממש קרוב שלי גם הזין את זה ואת המפלצת הגרידית שאוהבת לאכול הכל ולא ראתה אותי. ואז אני שואלת את עצמי איך אני ממשיכה מכאן? חוץ ממני את מי יש לי? מי יאהב אותי באמת, בלי לשים לי תנאים ולהתהפך פתאום? ומה שוות החיבה והאהבה אם אלו הם החיים וזאת המציאות?
להעביר את החיים כמו שכולם מוכרים את אמא שלהם בנזיד עדשים ואת העור של עצמם בשביל משהו ריק מתוכן וגם ככה לא ישאר?
אני לא בנויה למסע בודד. כיף לבד אבל לא הבדידות ובטח לא תחושות מרות. מתוך בחירה, בתוך הגוף הנפשי שלי קיים איזון. לא מרור ולא מרות שחורות אבל כמו שאמרתי, התהליך הזה השאיר חור שחור שעדיין צורב ומציק. ולדעת שאין מסביב אף אחד, זה קשה. אם מישהו עבר דבר כזה, שיתן כמה טיפים לעבור את המשוכה הזאת בבקשה.
תודה !