אני מגישה שאני מתרחקת מכל החברות שלי, אין לי באמת עם מי לדבר, מה לעשות?

אני אתחיל ככה:
עד כיתה ז' היו לי המון חברות מאוד טובות ואפילו קבוצה קטנה של ארבע בנות שלא היה אפשר להפריד בניהן בתוך חבורה גדולה של איזה חמש עשרה בנות (טיפה פחות).
בכיתה ז' התפצלנו לבתי ספר שונים והרוב המוחלט שלנו הלכו לאותו בית ספר, חוץ מאחד החברות הממש טובות שלי מהרביעיה שעברה למקום אחר. אני אמנם עדיין מחשיבה אותה לאחת החברות הכי טובות שלי, אבל מאוד קשה לי לשמור איתה על קשר. אני פוגשת אותה פעם בחודשיים בערך למרות שהיא גרה לא רחוק ואנחנו בקושי מדברות בטלפון או בואצאפ, דבר ששתי החברות האחרות שלי עושות לא רע. וזה לא שאני לא רוצה לשמור איתה על קשר, אני ממש רוצה, אני פשוט לא מצליחה...
חוץ מזה, אחרי שהרביעיה שלנו התפרקה,כולנו נפתחנו יותר לחבורה הגדולה, ובתחילת השנה חשבתי שזה מצויין ושיש לי עוד חברות, אבל עכשיו אני מרגישה שהן לא כל כך קרובות אליי. עם אחת הבנות מהרביעיה התחלתי לריב כל הזמן, אני אפילו לא יודעת למה, אנחנו מעצבנות אחת את השנייה באופן קיומנו. החברה הזאתי נהיתה חברה ממש טובה של ילדה ממש נחמדה מהקבוצה הגדולה, וקשה לי להודות בזה אבל אני דיי מקנאה בה... הן כל הזמן נפגשות וישנות אחת אצל השנייה, והן ממש חברות טובות וזה קשה לי כי פעם גם אנחנו היינו כאלה ואני דיי מתגעגעת לזה. החברה האחרונה שלי מהרביעיה היא עדיין חברה טובה שלי, אבל קצת קשה לי להיפתח אליה לבד. היא קצת מתגוננת ואני לא אוהבת לשחק את עצמי פסיכולוגית, אבל אנחנו לא באותו מצב של התבגרות נפשית אם אפשר לקרוא לזה ככה.
עכשיו יש בחבורה הגדולה שלנו בנות ממש נחמדות והן חברות שלי שיהיה ברור, אבל אני לא מרגישה קרובה אליהן כמו שהרגשתי פעם לרביעיה שלנו. זה פשוט לא מצליח.
אולי זה כי היינו חבורה יחסית סגורה פעם ופעם אף אחת מאיתנו לא נפתחה לבנות חדשות, אבל עכשיו עוד יותר קשה לי לעשות את זה ובאמת באמת להפוך לחברה טובה מכל הלב של מישהי אחרת.
אני מנסה להכיר אנשים חדשים, אני בצופים וכל זה, אבל גם, אני לא כל כך מצליחה להכיר ולהיפתח.
אני חושבת שקצת קשה לי לשמור על קשר אחרי שנגמר בית ספר וגם זה חלק מהעניין. אני לא מצליחה לדבר עם אנשים בואצאפ סתם כי זה מרגיש לי עקום ומזוייף. באופן כללי אני ילדה קצת מוזרה. אני לא כל כך יודעת למה.
פעם היו לי הרבה מאוד חברות, וזה לא שעכשיו אין לי, הן פשוט חברות שפחות קרובות אליי.

חשוב לי לציין שזה לא שאין לי חברים, יש לי , וכל מי שהזכרתי וגם מי שלא הן כולן חברות שלי, פשוט לא מאוד קרובות כמו שהיה פעם.

חוץ מזה, עכשיו יש גל נוסף של עזיבות, ולא מעט חברות שלי עוברות לבית ספר אחר, וכפי שאמרתי קודם אני לא משהו בלשמור על קשר אז אני נורא פוחדת...
אני ממש לא רוצה להיות בסוף מישהי שאין לה חברות טובות לספר להן דברים חשובים, או להיות בודדה.
אני מתנצלת על החפירה, וממש מודה אם קראתם עד כאן ואתם מתכוונים לעזור. באמת באמת תודה