אנחנו חברות מאז היסודי, ותמיד היינו קרובות. מאז שהיא השתחררה לפני כמעט חודש ולמעשה גם בתקופה שהיא עוד הייתה בצבא אני מרגישה קצת כמו ברירת המחדל שלה.
אני מבינה שלקראת השחרור וגם קצת אחריו ההבנה שנפרדים מהחברים מהבסיס פתאום מכה בך ורוצים להיות איתם כמה שיותר, אבל אצלה זה כב בהגזמה. לפעמים אנחנו קובעות סתם להיפגש ואז הן מזמינות אותה לאיזה מסעדה או משהו אז היא מבטלת איתי. השיא היה כשתכננו למצוא דיל של דקה 90 לאחרי השחרור שלה לאירופה, וכבר מצאנו והכל אבל אז הבוסית שלי לא נתנה לי לקחת חופש מהעבודה אז ביקשתי ממנה שנדחה את הטיסה בחודש חודשיים. היא הסכימה ואמרנו שכשיתקרב נחפש טיסה, ואז יום אחרי זה היא סיפרה לי שהיא טסה עם חברה מהבסיס בתאריכים שרצינו לטוס אבל לא נתנו לי חופש. היא לא תטוס גם איתי בעוד חודשיים בוודאות כי היא לא תעשה שני טיולים כאלה.
כבר לפני שהתחיל הסיפור סגרנו טיסות לקיץ לטיול גדול של יותר מחודש לתאילנד, ועכשיו עולים בי חששות שהקשר שלנו לא ישרוד עד אז. מה עושים?
נמאס לי לרדוף אחריה כל הזמן אבל אני לא רוצה לאבד אותה, גם בגלל הטיול וגם כי היא החברה הכי טובה ובין היחידות שיש לי
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות