אני עדי בת 18 מבאר יעקב, סיימתי את לימודיי בבית ספר, יש לי בן זוג 4 שנים. לא אכפת לי לתת פרטים עליי כי אני פשוט יודעת שאף אחד מהאנשים שאני מכירה מסתובב באתר הזה.
ישר ולעניין, חייבת לדעת אם אני טועה או צודקת! אנא עזרו לי:
בשבוע שעבר הייתי אצל הבן זוג שלי, הוא היה אצל חבר אז הלכתי לדבר עם אמא שלו, אמרתי לה שאנחנו מתכננים ללכת למסיבת פורים, שאני שילמתי מחיר מלא והבן זוג שלי כמעט ולא שילם כניסה בכלל דרך קומבינה, ואיזה זבל הוא שהוא הצליח לעשות את זה. אמרתי את זה כך: "אני משלמת מחיר מלא ואביתר הזבל הזה משלם איזה עשרים אחוז מהתשלום דרך קומבינה" אמרתי את זה הכי בצחוק, לא מקנאה או משהו בסגנון (!!) סתם חשבתי לשתף את אמא שלו, לא ראיתי דבר פסול במה או איך שאמרתי את זה. אחרי כמה דקות ישבתי לצפות בטלוויזיה ואבא שלו ששמע את השיחה בא אליי ואמר לי "תשמעי זה ממש לא מוצא חן בעיניי שאת אומר אביתר הזבל הזה". לא ידעתי איך להגיב כי לא התכוונתי לרעה כשאמרתי את זה, ולא דיברתי איתו בכלל אלא עם אמא של הבן זוג שלי. אמרתי לו "טוב סליחה" והמשכתי לצפות בטלוויזיה, אם כי בכלל לא התרכזתי במה שאני צופה כי הרגשתי מאוד מובכת ולא בנוח, ולא הפסקתי לחשוב על זה ש-למה לעזאזל לגרום לי למבוכה כזאת כשאני במגרש הביתי שלהם. מה שממש גרם לי להרגיש שאני צודקת היא העובדה שכמה דקות אחרי שזה קרה האמא ששמעה את אותו אומר לי את זה באה ואמרה לי "אל תתייחסי אליו אני כל פעם מחדש מופתעת מהחוסר טקט שלו". אמרתי לה שבכלל לא נעלבתי אם כי זה לא היה כל כך נכון, פשוט לא רציתי לצאת בכיינית.
אבא שלו בדרך כלל מאוד נחמד אליי ואני כן אוהבת אותו, אני לא מבינה מה זה הקטע הזה לגרום לי להרגיש לא בנוח בבית שלהם, אני יודעת שאם זה היה הפוך אמא שלי/ אבא שלי בחיים לא היו מעירים לבן זוג שלי ככה גם אם דבריו היו מפריעים להם.
אני צודקת או מגזימה? אני באמת הרגשתי מובכת ועדיין מרגישה כאילו לא בא לי להיות שם יותר, אני יודעת שאני יוצאת בכיינית אבל מה אני יכולה לעשות זה מה שאני מרגישה...
בקיצור - צודקת בהרגשתי? לא צודקת?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות