היי לכולם/כולן!
אני בת 12 וחצי, ונולדתי למשפחה מעט מפולגת.
את הצד של אמא שלי אני אוהבת עד עמקי נשמתי!
אני נפגשת איתם פעם-פעמיים בשבוע, ואנחנו נפגשים תמיד בחגים, מועדים ואירועים. מדברים בטלפון פעם-פעמיים ביום.
הצד של אבא שלי הוא צד קר מאוד. ומאוד מורכב.
יש לו חמש אחיות והוא בן יחיד. יש לו שלוש אחיות מצליחניות, שגרות בבתים ענקיים ובעלות משרות בכירות מאוד, אחות אחת שסובלת מפיגור שכלי (היא בת 31 ואבא שלי בן 49), ואחות אחת היא אחות שילדה לפני מספר ימים.
לא נפגשתי עם הצד של אבא שלי (במלואם) כבר שנה בערך.
יש בינינו סכסוך לא מוסבר. הם בחיים לא אמרו לאף אחד מאיתנו מזל טוב ביום הולדת, לא מתנה וגם לא סתם להתקשר מה שלומנו ואם בא לנו לבוא לבקר.
אני צמאה לטלפונים האלה, צמאה להיות חלק מהם.
הם מאוד מאוחדים, ואבא שלי והאחות בעלת הפיגור, שניהם סוג של "כבשים שחורות".
אחות של אבא שלי ילדה לפני מספר ימים בן.
אחותי יום אחד הלכה לבקר את סבתא שלי והאחות הזו הייתה שם.
היא הייתה עם בטן ובחודשי הריון מתקדמים והיא בכלל לא אמרה לאחותי שלום.
זה קצת עצבן אותי משום שהיא אחיינית שלה (בשם אלוהים!), ואחרי שהיא לא ראתה אותה הרבה זמן אפשר לתת חיבוק, לומר מילה טובה.
ביום רביעי נודע לאמא שלי דרך הפייסבוק שהיא ילדה.
אמא שלי הייתה בהלם. אמא שלי הייתה המון פעמים במהלך התשעה חודשים האלה אצל סבתא שלי בבית, ותמיד האחות הזו נמנעה לבוא כששמעה שאנחנו שם.
סבתא שלי לא טרחה לומר שהאחות הזו בהריון, ואנחנו לא יכולנו לדעת משום שתמיד היא התחמקה ממפגש.
אני ואמא שלי מאוד חמות ומשפחתיות, אנחנו לא רגילות ליחס מעליב כזה והאירוע הזה גרם לי כעס רב!
אמא שלי התקשרה לסבתא שלי ואמרה לה מזל טוב וכולי וכולי, וביום שני הברית.
האם כעסי וכאבי מוצדק?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות