אוקי אז אני יב׳ . לפני כמעט שנתיים הכרתי את ״לידור״ בתיכון. בהתחלה בצירוף מקרים למדנו מקצוע אחד ביחד .וישבנו ביחד לפי החלטת המורה.פטפטנו בשיעור וצחקקנו.(לפחות בעיניי לא היה או יחסתי לזה חשיבות שהוא מעבר לסתם מישהו שישב לידי). באותו ערב הוא חייג אליי והציע, יותר נכון התעקש שניצא ונראה שהיה ממש בעניין כך שהוא התעקש.לא יכלתי ולא נפגשנו בסוף. אציין גם שהוא נחשב כמקובל ומסתובב עם ״חברה רעים״ עם אגו בשמיים. כמובן שזה החמיא לי שהוא הציע לי.בימים שלאחר מכן הוא שלח הודעות פה ושם לקראת סופשים (גמאני). אך בניגוד לזה בתיכון נגיד הוא לא פנה אליי וניסה ליזום שיחה וציפה ממני דווקא לבוא ולדבר איתו ולהתעניין, הוא גם אמר לי שאני לא יוזמת לא מדברת איתו יותר לא בוואטסאפ ולא מחוץ. אני לא יכולה תמיד להיות זאת ששולחת ואז שמתי לב שהוא מלא באגו אך מצד שני הרגשתי שהוא היה קצת מעוניין.- הפסקנו לדבר בכלל- פה כבר התחלתי לאכול סרטים משום שתמיד שאני עוברת אין מצב שהוא לא מסתכל עליי,אין מצב כזה.ובלי השתחצן גם חברים שלו סוג של מעוניינים בי.פניתי וצחקקתי איתו כמה פעמים אבל גם לי יש גבול.היינו מדברים פה ושם אבל פה זה נפסק.אני מרגישה שמשהו שם לא באמת נגמר או הופסק אני יכולה לראות ולהרגיש את זה דרך המבטים של שנינו.כשאנחנו עוברים ליד אחד השניה תמיד יש מתח קטן כזה ומבלבל ולא מובן בו זמנית. כאילו היינו זרים ולא היה בננו משהו לפני.החלטתי ולקחתי לעצמי החלטה שאני רק הוזה ולהפסיק ״לרדוף״ אחר הדבר הזה.מה שמחזיר אותי אחורה זה שוב, המבטים שהוא מסתכל עליי כשאני עוברת ,ונגיד לדוגמא כשחברים שלו מחמיאים לי או משהו בסגנון הוא היחידי שנמנע מלהגיד משהו תמיד.הוא מבלבל ומתסבך אותייי .לא מבינה אם אני מדמיינת שהוא בכלל עדיין רוצה אותי ,או שאני צריכה להמשיך הלאה ולא להתייחס אליו פשוט???
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות