אני לומדת בכיתה ט'
אני התלמידה השקטה של הכיתה אף פעם לא משתתפת בשיעור ודברים כאלה אבל אני תלמידה מצטיינת תמיד ציונים טובים תמיד מופת של התנהגות. גם אם המורה שואלת שאלה ואף אחד לא יודע ואני כן יודעת את התשובה אני לא מצביעה. אני לא יודעת למה אני פשוט לא יכולה.
אין לי חברים בבית ספר ואני פשוט עומדת לבד בהפסקות מחכה שהן יגמרו כבר. אני מרגישה שפשוט אף אחד לא שם לב אלי וכולם לא אוהבים אותי ולא רוצים שאני אהיה לידם. בשיעור ספורט שמשחקים מחניים אני נבחרת אחרונה, מסתבר שזה קורה גם בגיל 15 ולא רק בגיל 9. העניין הוא שגם אני לא כזו גרועה- אני אמנם לא יודעת לתקוף אבל אני יודעת להגן על עצמי. אני הכי האחרונה שנישארת תמיד בקבוצה ובלתי אפשרי לפסול אותי וכולם תמיד ניראים בשוק מזה. ואני מרגישה שזה ככה גם בחיים- שאני כל הזמן רק מתגוננת ומסתתרת אבל אני אף פעם לא אצליח "לתקוף".
זה לא רק ילדים שמתעלמים ממני וכניראה לא יודעים שאני קיימת בכלל, גם נגיד המורים אף פעם לא שמים לב אלי.
אני גם חתכתי את עצמי כמה פעמים, זה לא היה בשביל למות או משהו. אני בכלל לא יודעת למה עשיתי את זה אבל אהבתי את ההרגשה. אני ממש מפחדת שיגלו את זה כי עוד מעט כבר קיץ ואני לא יודעת אם זה יעבור עד אז.
אני גם מרגישה שכל פעם שאני מקבלת ציון שהוא לא כמו שציפיתי (והציפיות שלי זה בין 90 ל100) אני מרגישה עלובה וטיפשה במיוחד כשעוקפים אותי. כאילו: "אם הוא קיבל 100 ואם אני קיבלתי 99 אני כניראה מטומטמת"
בקיצור- אני מרגישה שלא משנה כמה אני מתאמצת עדיין כולם יותר חכמים ממני, יותר מוכשרים ממני, יותר יפים ממני, תמיד כולם יותר מוצלחים ממני ואני נישארת הכי בסוף.
אז - מה לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025