לא מצליחה להתגבר על האקס. מרגישה שאין גברים טובים באמת בחוץ, מה לעשות?

היי אסקפיפל
יצאתי ממערכת יחסים של 7 שנים עם האקס (הייתי איתו מגיל 17)
הייתי בטוחה שנתחתן והייתי שבורה לגמרי כשהוא נפרד ממני
נפרדנו כי הוא עבר לעבוד בקנדה ואני לא יכולה לעזוב את המשפחה ולעבור לחו"ל (סיפור ארוך אבל לא יכולתי לעזוב) והיה מלאאא בכי ודמעות ואני יודעת שזה היה קשה לשנינו אבל הוא הרגיש שהעתיד שלו לא בישראל והוא יתפתח מקצועית בחו"ל ויוכל להיות עצמאי, מה שבארץ יותר קשה ובסוף וויתר על כל מה שהיה לנו וזה שבר אותי...

בינתיים עברה בערך חצי שנה מהפרידה ועדיין לא התגברתי (אני ממש מקווה שנחזור להיות ביחד יום אחד...) אבל אמא והחברות לוחצות עלי לצאת ולהכיר בנים ובאמת מתחילים מידי פעם בחורים שניראים טוב (גם חיצונית וגם מבחינת אישיות) אבל כשאני נפגשת איתם אחד על אחד אני תוך שניה מבינה שמי שעומד מולי רוצה בעיקר סקס. אין לי בעיה עם זה, גם לי יש צרכים, אבל אני מרגישה שזה *בעיקר* מה שהם רוצים ואז זה ישר מוריד לי כי אני תופסת אותם כ"מלוכלכים" ויודעת שברגע שהם יקבלו את מה שהם רוצים אני כבר לא אעניין אותם. זו מין תחושת בטן מאוד חזקה שאני נוטה להאמין לה כי יש לי כושר שיפוט דיי טוב לאנשים.
בן הזוג שלי לשעבר היה הגבר הכי רגיש שהכרתי, הוא היה מקסים ומתוק ומאוד מאוד אמפתי (מזהה עלי בטלפון כשעובר עלי יום רע בלי שאני בכלל אומר משהו, מפתיע אותי עם דברים שמשמחים ובכללי היה מאוד קשוב ודואג ואוהב) ובאמת באמת רצה לעשות אותי מאושרת ואהב אותי כאדם, לא רק בגלל הסקס (ככה הרגשתי) ועד עכשיו לא הכרתי שום גבר שמשתווה אליו בקטע הזה. הוא היה ג'נטלמן במלוא מובן המילה. הוא היה גברי מאוד אבל ממש לא גבר טיפוסי שרק מחפש לזיין. הדבר שהכי הכי הכי הכי חשוב לי בגבר זה שהוא יהיה באנדם טוב באמת מבפנים ואני מרגישה כאילו בחיים לא אכיר גבר טוב כמו האקס שלי (הוא היה פשוט נדיב, חכם ואהב בע"ח כמוני ופשוט... אדם שיודע לתת ולא רק לקחת)
כאילו אני לא מכירה גברים שמסוגלים באמת לאהוב ככה, רק אישה אחת ובכל הכוח. באופן כללי אני לא ממש מכירה גברים שבאמת מסוגלים לתת לזולת מכל הלב ובלי לצפות לתמורה (רק אנשים שאוהבים בע"ח חחח) מרגיש לי שכל הגברים רק רוצים לסמן V וגם אלה שבאמת מתלהבים ממני והם יותר ג'נטלמנים בסוף ינצלו אם תהיה להם את האופציה. יש גם כאלה שמחכים ומחכים ומתרפסים ואין להם עמוד שידרה ולאלה אין לי שום כבוד כי מרגיש שהם יעשו הכל כדי שאשאר וזה לא סקסי. זה סתם כי כניראה אין להם הרבה אופציות אחרות...
כאילו גברים, בסוף היום, תמיד ירצו לנצל כמה שיותר. זאת הרגשה שאני מסתובבת איתה כבר המון זמן ורק מתחזקת כל פעם שאני באינטרקציה עם גבר ואני מרגישה שאני לא יכולה להתעלם מהאינטואציה שלי שצועקת שזה לא נכון ולא טוב לי ושאני אפגע מהגבר שמולי.
אני חייבת לומר שגם השאלות באתר פה לא עוזרות... כל הזמן גברים שמדברים על זה שהם רוצים לבגוד וגברים אחרים שמעודדים אותם... וכל השאלות על גברים שהולכים לזונות...
פשוט נכנסתי למחשבה (והמציאות כאילו מראה לי) שבן זוגי לשעבר הוא גבר שאין עוד כמוהו בעולם ואין לי כוח לצאת לדייטים ולהפגע כל הזמן מהעובדה שרק רוצים לזיין אותי.
הייתי במערכת יחסים נהדרת, אוהבת ותומכת ואני מרגישה שעכשיו לא אוכל להתפשר על משהו שהוא פחות (גבר לא בטוח בעצמו/ אחד שרוצה לשמור על כל האופציות פתוחות/ שמחפש לשחק/ שאין לו עמוד שידרה/ שאיתי רק בשביל הסקס)
אני לא מעוניינת ביזיזות, אני יודעת בדיוק מה אני רוצה וזה מערכת יחסים מונוגמית.
אני מרגישה כאילו כל (או הרוב המוחלט) של הגברים, אם תיתנו להם את האופציה, ינצלו את האישה שמולם/ יבגדו בה וזה פשוט עושה לי בחילה לחשוב על להיות עם גבר כזה. אני מרגישה כאילו לסצנת הדייטים אין מה להציע לי כי הסיכוי למצוא שוב גבר כמו האקס שואף ל0 ואני לא מוכנה להתפשר/ להיות מנוצלת אז מעדיפה פשוט לוותר מראש... סה"כ אני בחורה מוצלחת- נאה, אינטיליגנטית, מצחיקה וזורמת ואני חושבת שמגיע לי גבר שיאהב אותי באמת בשביל מי שאני ולא בשביל הציצי או הכ*ס שלי ומרגישה כאילו החלק השני תמיד יאפיל על הראשון.

מה הייתם עושים במקומי? האם אני צודקת בתפיסה שלי על גברים?
מה לעשות עכשיו? להמשיך לצאת לדייטים ולהתאכזב כל פעם מהמין הגברי או להפסיק ולחכות שאולי בן זוגי לשעבר יחזור לארץ/ אני אוכל לטוס אליו אם זה בכלל ?