כן
היי,
אתחיל ואתאר את מצבי, אני בת 24, לומדת פסיכולוגיה במכללה שנה שלישית.
כבר ארבע שנים אני בתהליכים של נסיונות להתקבל לרפואה בארץ.
אני אמנם לומדת פסיכולוגיה והנושא מאוד מעניין, אבל אני לא מאמינה שאעשה תואר שני ולימודי רפואה תמיד היו ויהיו משהו שארצה לעשות.
לאחר שיפורי בגרויות ושלושה מבחני פסיכומטרי, אני מרגישה שזה עכשיו או לעולם, ואם לא אוכל להתקבל השנה לארץ (מה שסביר להניח לא יקרה) אפנה לח״ול.
עם זאת, אני מרגישה שאני אולי קצת מבוגרת מדי להתחיל חיים חדשים במקום אחר. אני אהיה כבר בת 25, לעזוב הכל פה ולהתחיל חיים במקום רחוק, בלי חברים או משפחה, די מפחיד אותי.
אני מרגישה אבל, שאם לא אעשה זאת אתחרט על כל כל חיי. את התואר בכל מקרה אסיים בסוף השנה, ככה שלא יהיה לי פה לעשות מבחינת לימודים.
ידוע שהרבה נוסעים לחו״ל ללמוד למקומות הרבה פחות מוכרים בשביל ללמוד רפואה (אני אישית חושבת על צ׳כיה או איטליה), רודפים אחרי החלום שלהם, וזה נערץ מבחינתי...
להקריב את שנות העשרים שלי בארץ וללכת עכשיו לחיות במקום אחר? מרגיש לי מעשה קצת קיצוני, אבל אני ממש מפחדת שאתחרט על כך אם לא אעשה זאת...
חוץ מזה שאני די ילדה של אבא, יש שיגידו גם די מפונקת ככה שיכול להיות שהפחדים שיש לי הם לא באמת; לא שגדלתי עם כפית זהב בפה אבל אבא שלי עוזר לי המון בחיים, אולי אפילו כדאי שאקבל קצת בטחון לבד...
מה אתם הייתם עושים?
תודה מראש
ויום מקסים
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025