אני בת 26 נשואה פלוס 3 ילדים. התחתנתי בגיל 19 עדיין תמימה ורק עכשיו המציאות מכה

ומיד אחרי החתונה ממש בליל הכלולות נקלטתי להריון. בעלי אדם מדהים .אוהב .רגוע סבלני. מסודר. הסתדרנו מדהים לא זוכרת שהיתה לנו מריבה אפילו ממש קטנה לא קרה. היינו מאוהבים .אחרי הלידה לא חשבתי שאקלט כל כך מהר ושוב הריון אחרי חודשיים מהלידה. הייתי בת 21 עם 2 ילדות לבד לבד. מטיפוס הרפתקני של חברות הפכתי לאישה של בית וזה פשוט קשה כשלא יודעים לאן נכנסים .בעלי עצמאי ככה שלא יכולתי לבנות עליו בעזרה בכלל .רק מידי פעם היה תקופות שכן היה עוזר לי. הייתי מותשת וכל לילה כשהיה מגיע הביתה הייתי פשוט בוכה ובוכה והוא לא ידע מה לעשות איתי. החלטנו ללכת לעובדת צוציאלית שדיברה איתו ואיתי והחלטנו על פעם בשבוע שניצא ביחד לבד או סתם שאני יצא עם חברות ופשוט יתפרק . האמת זה ממש עזר השיחות האלה וחזרתי לעצמי ולשמחת חיים שלי. הבעיה היחידה שבעלי תמיד לחץ עלי להביא עוד ילד ואני רק מהמחשבה הייתי בוכה. אחרי 3 שנים הבנות גדלו ושיחקו כל היום ביחד והתחלתי ממש להתגעגע לתינוקת. החלטתי להפסיק גלולות והופ אחרי חודש הריון.
התאהבתי בילדה השלישית שלי. פתאום הבנתי את ההבדל מהזה להביא ילד כשבאמת רוצים אותו ומהזה להביא ילד כי הוא פשוט בא לבד. וכן אני הכי בעד להביא לפי הכוחות של האמא. עכשיו הקטנה שלי בת שנתיים אוטוטו ובעלי לא מפסיק לחפור לי שאביא לו בן. אני אישה מאוד פעילה ולא מוכנה לשבת בבית רגל על רגל .אני עובדת בחוץ חוזרת מוציאה את הילדים מבשלת מכבסת מארגנת משחקת איתם ממש עושה הכל בבית. בעלי לפעמים בא לבית כשמסיים מוקדם ומבקשת ממנו להיות עם הילדים כי הוא ממש חסר להם .ובקושי הוא עוזר לי בבית ככה שאני לוקחת בחשבון שאם אני יביא עוד ילד זה נטו טיפול שלי. ולכן מאוד מפחיד אותי לעשות אתזה. כמה שאני מסבירה לבעלי שאני לא מסוגלת עכשיו הוא ממש נפגע מהענין ואומר לי שהוא רוצה מלא ילדים לפחות 9 . והוא טוען שהוא יעזור לי מלא. למרות שאני יודעת שזה לא יקרה. ואני לא יכולה לסמוך עליו אפילו סתם להוציא את הבנות אם נתקעתי אני פונה לחברות מלכתחילה ולא אליו. אז... מה אתם הייתם עושים במקומי? לאחרונה יש לנו מלא מריבות על העניין הזה.הוא טוען שאני אישה עצבנית ולא רגועה והוא לא רוצה שאני יעבוד בחוץ כי חושב שזה יקל עלי .ואני טוענת שהוא מביא אותי למצב הזה כי כל העול של הבית עלי ואם אשב בבית כל היום אני יצא מדעתי . אני ממש מאוהבת בבעלי ואני חושבת שגם הוא בי. הוא פחות טיפוס רומנטיקן ופחות מביע רגשות . לא בכה אי פעם .וגם לעיתים מאוד רחוקות מרים את הקול שלו . הבעיה שמרוב ויכוחים לאחרונה אני חוששת שזה יפגע גם בזוגיות שלנו. אני רוצה להיות יותר רגועה ושלווה . לא להרים את הקול שלי בבית ומאוד מפחדת להביא עוד ילד לעולם כרגע . כי מרגישה שהמצב הנפשי שלי לא טוב. קשה לבעלי לקבל אתזה ואני מפחדת שזה יגרום לריחוק מצידו. כי כבר האוירה בינינו מאוד מתוחה תקופה.