אני מבית דתי והילדים שלי כיום (חלקם כבר לא ילדים) לומדים במסגרות דתיות.
אני מגדירה עצמי מסורתית ומקפידה לקיים מצוות כאלו ואחרות, בעיקר בגלל הסביבה והמשפחה, אבל מבחינת האמונה הפנימית שלי אני חילונית לחלוטין (כן, יש כאן סתירה חמורה ומידה לא-מועטה של צביעות, אבל קצרה היריעה מלתאר את כל המורכבות של המצב).
למרות הנסיון המיני האפסי, תמיד הייתי מאד מינית. כבר שנים אני מרבה לפנטז, לשחזר בדמיון אינספור פעמים את החוויות המיניות הבודדות שחוויתי בצעירותי, ממש כל רגע מהן וכל תחושה, ומאז הגירושין אני גם מרבה לצפות בסרטי פורנו (גם בעבר צפיתי ולא מעט, אבל הרבה פחות).
במרוצת שנות נישואי היה לי ברור שהפנטזיות תמיד תישארנה בתחום הפנטזיה. מעולם לא הרהרתי בבגידה. אבל היום אני מאד רוצה לחוות חוויות חדשות.
הנקודה היא שמבחינת הסביבה והמשפחה הקרובה וכמובן הילדים, התנהגות מינית שכזו היא הדבר הכי בזוי שניתן להעלות על הדעת, ואני אהיה חייבת להסתיר את הדברים מכל וכל.
אני לי שמץ של עניין במערכת יחסים רומנטית. אני גם לא נמשכת לגברים באיזור גילי אלא לצעירים ממני משמעותית. אני גם נמשכת לנשים מלאות (זה כנראה ישאר בתחום הפנטזיה). השאלה שלי היא קודם כל טכנית - איך אני יכולה להכיר גברים בצורה דיסקרטית לחלוטין.
לאיזה אתרים להרשם, איך אפשר ליצור קשר מבלי לתת שום פרט מזהה ובטח לא תמונה, האם זה פרקטי להכיר למשל גבר בסביבות 25 שבאמת יהיה נלהב ולא יראה בי סוג של פשרה נואשת, ואיפה בכלל אני אפגוש אותו, ואיך אני אתמרן את הכל בצורה שאיש לא ידע. בעולם האמיתי אין לי עם מי לדסקס את השאלות האלה.
מלבד זאת, יש את השאלה העקרונית - אולי בכל זאת כדאי לוותר ? ברור לי שאני פונה לדרך מאד פגומה מבחינה מוסרית, וזה לא רק עניין של דת ומסורת. ניסיתי לחשוב לרגע איך הייתי מרגישה אם למשל אמא שלי היתה מהרהרת הרהורים דומים, ומרוב גועל נאלצתי לקטוע את המחשבה באיבה.
מכל מקום, זה משהו שאני באמת רוצה לחוות ועורגת לו כל הזמן כבר שנים, ובגילי המופלג גם ברור לי שזו ההזדמנות האחרונה. אולי אפילו עכשיו כבר מאוחר.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות