אני לא מתכוונת שזה יהיה ארוך אבל מצטערת מראש אם זה כן..
אני בת 15 בכיתה י׳ ומאז ומתמיד לא הסתדרתי עם ההורים שלי. הם גהינום מהלך בשבילי, למען האמת, כל החיים שלי הוא גהינום מהלך. לפני שעתיים באו אלינו אורחים וכאשר אמי התלוננה על כך שאני חסרת טעם כאשר לא שמעתי אותה מבקשת שאביא לה מפיות בגלל שהייתי באוזניות, אמרתי לה שהיא מעולם לא הייתה אמא בשבילי. אמרתי לאורחים שהיא איחלה לי להדרס אתמול (שאגב, נכון) מה שבמחשבה שנייה לא היה דבר כלכך יעיל מאחר ואבא שלי קם ופשוט התחיל להכות אותי, ממש מול האורחים.
הייתי בשוק, יותר מכך, זאת הייתה החוויה הכי משפילה שהם נתנו לי לעבור. הם מכים אותי בדרך כלל כאשר אין אף אחד בבית.
אני כאן יושבת בחדר נעולה כבר שעתיים, לא בטוחה מתי יהיה בטוח בשבילי לצאת. הם צוחקים בסלון ומדברים כאשר אני מרגישה שפשוט אין טעם בחיים, אני רוצה לסיים אותם אבל מפחדת, מפחדת ממה שייקרה. כלום לא מסתדר לי מאז גיל 11, אמי, שאמורה להיות הבנאדם המרכזי ביותר בחיי, האישיות התומכת והאוהבת, היא לא יותר ממפלצת אלימה ומלאת שנאה. אבי אותו דבר, אחי מטריד אותי מינית והבית ספר זה הגהינום השני שלי.
לא מרגישה יותר בטוחה באף מקום, אין טעם לחיים כאשר ארבעה שנים אני נלחמת בדיכאון מדי יום. צריכה עזרה כי נפשית אני לא במצב יציב, לא יודעת לאן לפנות יותר. אני לא הולך לדווח על הוריי כי הם אנשים מכובדים עם קריירות שבנו כל חייהם ובכך שאדווח אוכל להרוס להם את החיים, בדיוק כמו שהם עשו לי. אבל אני לא מסוגלת, לפחות לא כרגע.
אני אשמח לכל תגובה שתשפר לי את היום במעט, בבקשה ותודה מראש
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות