אני בן 21, משלים בגרויות בשנה האחרונה.
העבר שלי ממש לא פשוט, כולל אשפוזים למיניהם מוות וכו'.
אני מרגיש די אבוד, שאין לי דרך להתגבר על הכל..
חשוב לציין שאני לומד כשלוש פעמים בשבוע, ובשאר הזמן אני לבד, ללא אף אחד אחר, פשוט לבד בעולם הזה, חי כרגע רק עם אבא שגם איתו אני בקושי מתקשר, כי הוא כזה, אדיש.
יש בי המון תקווה, ולפעמים גם מחשבות טובות שיכולות להוביל אותי למקומות טובים, אך אני לא מצליח ליישם אף אחד מהם.
אני תקוע בבית, ללא חברים, משפחה, אף אחד..
אני רוצה לעבוד, אך יש לי בעיה בגב, שמונעת ממני למצוא עבודה,(גם עבודות שיושבים בהם במהלך המשמרת), מרגיש לי כלכך אבוד, להיות לבד, להרגיש שאין דרך לצאת מן השפל, אין עם מי לדבר, לשתף את המחשבות, אין כלום.
בנובף לכל, המצב הכלכלי די קשה, מה שעוד יותר מדכא אותי, גם עקב המצב וגם בשל אי מציאת עבודה, אני יודע שיש המון אנשים שבמצבים יותר קשים ממני, ושהיו רוצים שאלה שאלה יהיו הקשיים שלהם בחיים, אך עדיין, זה לא קל, להיות לבד, ולהילחם לבד, ופשוט לשחרר בכל פעם ברגע שהדמעות מתחילות לזלוג..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות