כל החיים שלי הרגשתי שחסר לי משהו, או מישהו ואני לא יכולה לתאר את ההרגשה המתסכלת הזאת שלא ידעתי מאיפה היא נובעת, בנוסף יש לי חולשה לתאומים(רק לזהים) אני פשוט מקנאה בהם, תמיד קראתי כתבות על תאומים זהים, התעניינתי והייתה לי תמיד תחושת פספוס לא מוסברת, ומאז שאני זוכרת את עצמי רציתי שתהיה לי תאומה זהה.
לפני פחות משנה אמא שלי סיפרה לי במקרה שהייתה אמורה להיות לי תאומה זהה והיא לא הרחיבה מעבר..
ואז הפאזל שלי הסתדר והבנתי מאיפה נובעת ההרגשה שחסר לי משהו, ולמה יש לי חולשה לתאומים.
השאלה שלי היא זה הגיוני שאני ארגיש אותה? כי אני אישית מרגישה, ואולי סתם השתגעתי ואולי זה כן הגיוני - אני לא יודעת.
גם אחרי שאמא שלי סיפרה לי וגם לפני(שזה רוב החיים שלי) אני מרגישה שאולי חסר לי משהו, אבל אם אני במצב רוח ירוד יש לי פתאום קול בראש שמרים אותי - וזה בוודאות לא מגיע ממני, כשהייתי קטנה עליתי על השיש כמעט מפלתי אחורה ופתאום הרגשתי שמשהו דוחף אותי קשימה שאני לא אפול ויש לי עוד הרבה דוגמאות כאלו..
לפני מספר ימים ראיתי כתבה על תאום שיושב ליד הקבר של אחיו התאום שמת עוד בהריון, ומספר לו על מה שקרה בגן וזה שבר אותי ופשוט התחלתי לבכות..
אז שוב לשאלה שלי, זה הגיוני שלמרות שהתאומה שלי ךא נולדה אני עדיין מרגישה אותה ככה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025