איך להתמודד כשהאקס איתי באותו הבסיס?

אוקיי לפני שנה וחצי התגייסתי לצהל, עשיתי טירונות וקורס כמו כולם והתחלתי תפקיד.
בבסיס אנחנו חבורה מאוד מגובשת של כ-10 אנשים, ואיכשהוא יצא שאחד מהם התאהב בי והיה מאוהב בי כמה חודשים. הוא לא אמר לי כלום, אבל הוא רמז לי די הרבה פעמים ודיבר על זה עם חברים משותפים וכולם אמרו לו שאין לו סיכוי, ובאמת בהתחלה לא היה לו סיכוי, הוא לא הטעם שלי בכלל. עם הזמן התקרבנו והתחלתי לפתח אליו רגשות ואמרתי יאללה מה איכפת לי לנסות? מה שיהיה יהיה ומפה לשם התחלנו לצאת.
יצאנו 3 וחצי חודשים וזה היה די אינטנסיבי, היינו יושבים ביחד בבסיס בלילות וישנים אחד אצל השני בסופשים ורוב הזמן הייתי איתו.
בחודש האחרון שיצאנו הוא התחיל להתרחק, כל פעם שהייתי יוזמת להיפגש הוא היה מביא תירוצים למה לא וכבר התחיל להימאס לי עד שבסוף רבתי איתו על זה. קבענו להיפגש בחמישי ואז הוא אמר לי שאין לו כוח והחלטתי שבראשון אני אדבר איתו.
בראשון דיברנו ונפרדנו. הוא אמר לי שאני בן אדם מדהים והוא אוהב אותי אבל "אין לו כוח" להיפגש עם אנשים. הוא גם אמר לי שלפני שהתחלנו לצאת הוא היה בטוח שאני מושלמת ועכשיו אני כבר לא מושלמת בעיניו, פשוט בן אדם.
בהתחלה היה לי מאוד קשה להתמודד עם זה, למרות שכבר חשבתי על להיפרד ממנו לא חשבתי שזה יקרה כל כך מהר.
אני מרגישה כאילו הייתי בעיניו בלתי מושגת, 'לא בליגה שלו' ואז כשהוא השיג את מה שהוא רצה נמאס לו. הקטע זה שאני אהבתי אותו למרות הפגמים שלו, ותמיד קיבלתי אותו גם כשהיו לו מצבי רוח. בהתחלה כשיצאנו הוא היה ממש חסר ביטחון והיה בטוח שאני אגמור את זה כל שנייה אז תמיד ניסיתי להרים לו את הביטחון העצמי שלא ירגיש ככה ואולי בסוף הוא הרגיש בטוח מדי...
אחרי שנפרדנו כולם אמרו לי שממילא הוא לא התאים לי, ושמגיע לי מישהו 'יותר' ממנו. יותר גברי, יותר מעריך, יותר אוהב.. כאלה.
אני לא רוצה שנחזור, אני יודעת שאני יכולה להכיר מישהו שיותר מתאים לי ממנו ומתחילים איתי די הרבה אז אני מאמינה שזה יקרה, אבל עדיין קצת קשה לפעמים לראות אותו בבסיס.
אני לא כועסת עליו, וקבענו שנישאר ידידים אבל כל המצב הזה מוזר. אני מפחדת להיות נחמדה מדי שלא יחשוב שאני רוצה אותו, מפחדת להיות צינית מדי שלא יחשוב שאני ממורמרת, מפחדת מהרבה דברים שיכולים להתפרש לא נכון.
הוא היה החבר הרציני הראשון שלי ואמנם לא שכבנו אבל עשינו כל מיני דברים, ופתאום הוא האקס וזה מוזר. בדיעבד אני מבינה שזה טוב שזה נגמר כי זה לא היה קשר אידיאלי, התפשרתי על הרבה דברים אולי רק בשביל להרגיש איך זה להיות ביחד עם מישהו, אבל אני עדיין אוהבת אותו ומתגעגעת אליו לפעמים(בעיקר בלילות וכשאני לא עסוקה). אנחנו נמצאים בהפסקות ביחד(כי אנחנו באותה חבורה), נפגשים לפעמים בסופשים(מאותה סיבה), ואין לי אפשרות לחסום אותו לגמרי או למחוק אותו מהחיים שלי ואני גם רוצה להישאר איתו בידידות. אני לא כל כך יודעת איך לאכול את זה... עצות איך להתמודד יתקבלו בברכה.