היי, שאלה קצת מוזרה שאולי תרגיש לכם כמו פרודיה לשיר ״da ba dee״ מהניינטיז
(״אני אדם כחול שחי בבית כחול ויש לי חברה שגם היא כחולה ורכב כחול....״):
יש לי המון נסיון חיים ולכן התבגרתי מהר מאוד. תמיד הייתי מתנהלת מהר מאוד, הולכת מהר, מקלידה מהר, אפילו עושה שופינג מהר. יודעת מה אני רוצה להשיג ומגשימה את זה. אני גם חושבת מהר מאוד ומנתחת סיטואציות לעומק בזמן קצר, קוראת אנשים תוך זמן קצר ובגדול...כך גם חיה בתחושה שאין לי אתגרים. כשמשהו חדש לי הוא הופך מהר מאוד לברור ומובנה ואז הופך לקל מאוד. (גם התואר שנחשב לקשה מאוד ובמוסד מהמוערכים בארץ) יש לי המון כישרונות, מנסה לאתגר את עצמי במה שמעניין אותי ומהר מאוד מצליחה בו. וכך גם עם גברים. מבינה את האופי של הגבר, ברור לי מה הוא רוצה להגיד עוד לפני שהוא אומר. לכן נדיר מאוד שאני סקרנית ממישהו. נדיר מאוד שאני מתאהבת. (פעמיים בחיי). חשוב לי לציין שלרגע לא ישתמע שאני חושבת שאני מושלמת או טובה מאחרים. זה משהו שמאפיין אותי אבל אני בטוחה שיש לי חסרונות, ולא חושבת שאני טובה מאחרים בכלל. עוד מישהו חווה את החיים כך? מה לעשות בכדי לצאת מזה? תודה לעוזרים.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות