אנחנו לא ביחד, אך אנחנו הכי קרובים שיש, מדברים מעל כמה שעות ביום, ועושים הכל.
אני כן מעוניין להיות איתה יחד, והיא מודעת לכך, והיא לא מוכנה, גם כי היא לא רוצה מסיבותיה האישיות ובנוסף גם משפחתה לא תומכת בכך.
ובו זמנית אני נפגע, בכל פעם שאני חושב שלא ניהיה יחד, אמרתי לה שבקרוב אנתק את הקשר בשל הכאב, והיא עדיין לא שינתה את דעתה על אף שידעה שאני באמת אעשה את זה, חשוב לציין שזהו לא היה כאיום, באמת בשל הכאב והידיעה המתמשכת שלא ניהיה יחד אני רוצה לנתק את הקשר.
ועם זאת אני לבד בחיים, ללא אף אחד אחר והיא בדיוק ממלאת את כל החוסר, ואהי לא מרגיש לבד איתה כך שיש פחד מעצם היותי לבד.
וחצי שנה האחרונה התפתחה אצלי כלפיה אובססיה, לגבי מתי היא הייתה מחוברת, אם מי היא מדברת, מתבטא בכך שבכל פעם שהיא נפגשת עם חברה שלה, נוצר בי סוג של כעס שגורם לי לא לדבר איתה במשך כמה שעות, מהמחשבה שהיא מעדיפה אותה על פניי. על אף שבמשך כל היום היא מדברת איתי, יש בי רצון שזה פשוט יהיה כל היום.
ואני פשוט אובססיבי, אני מודע לכך, ולא יודע מה לעשות, במיוחד כשאני יודע שהקשר לא מתאים לי בשל העובדה שלא ניהיה יחד.
ואני פשוט לא מצליח להפסיק, כי טוב לי מצד אחד, מאוד, אך רע לי מאוד מצד שני.
ואני לא מצליח להתעלות על האובססיה, לבדוק מתי היא התחברה, שלחה הודעה, להפסיק לכעוס ולהסתכל על זה שהיא נפגשת עם חברות שלה על חשבוני.
אני לא יודע מה לעשות..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות