אז בזמן שלרוב האנשים יש חוסר ביטחון לגבי המראה החיצוני שלהם, אני חסרת ביטחון לגבי האופי שלי.
עם המראה שלי אני סבבה לגמרי, אני מרוצה מאיך שאני נראית.
אבל האופי שלי? לא.
תמיד רודף אותי הפחד הזה שאני משעממת (למרות שזה לאו דווקא נכון), תמיד יש לי את החרדה הזאת מ״שתיקה מביכה״ ואז יוצא שאני מדברת על דברים שלא באמת מעניינים אותי, רק כדי להמשיך שיחה.
אני תמיד מרגישה שלאנשים לא יהיה אינטרס להתחבר אליי ובגלל זה מלכתחילה אני נמנעת מליצור קשרים. אני פוחדת שאין לי תחומי עניין וגם את אלה שיש לי כנראה זה לא מעניין את רוב האנשים. (אני לא יודעת אם הפחדים האלה הם מוצדקים או לא.)
כל זה עוצר אותי כל פעם מחדש מלהתחבר לאנשים וגורם לי תמיד לשמור על דיסטנס.
בכללי יש לי את החבורה שלי מדברת איתם/מצחיקה אותם/מעניינת אותם וכו׳.. אבל הפחד הזה עדיין תמיד קיים בי!
איך לעזאזל אני מתגברת על זה??
*אגב, אני חושבת שיש לי את זה בגלל אחותי.. היא תמיד ניסתה להוריד לי את הביטחון כשהייתי קטנה בכל דבר, ובגלל שפעם הייתי כל כך רגישה וקרובה אליה פשוט ״נפלתי לרשת שלה״ ובאמת האמנתי לדברים שהיא אמרה עליי. לקחתי דברים שהיא אמרה עליי עמוק ללב וזה כנראה השאיר בי ״צלקת״ (שקצת החלמתי ממנה אבל זה עדיין משפיע עליי עמוק בפנים.)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות