כשאני יוצא לדייטים או כשאני מדבר עם ידידות מהאוניברסיטה או מהעבודה, נשים תמיד מוצאות צורך לצחוק על התחביבים שלי, לזלזל בי או בהם ולהקטין אותי כאילו אני ילד קטן.
אז נכון, אני אוהב חוברות קומיקס, אני אוהב משחקי מחשב, אני יכול להעביר לילה שלם בדיון על "האם וולברין יותר חזק מדדפול?", יש לי אקשן פיגרס בחדר, אני משחק DND, יש לי מדף עם סוגים שונים של קובייה הונגרית, אני חולה על מלחמת הכוכבים, דוקטור הו, מסכ בין כוכבים, שר הטבעות ומה לא.
והבעיה היא שנשים משום מה חושבות שהן יכולות להתייחס אליי או לתחומים שאני אוהב כאילו אני ילד קטן וזה פשוט מעליב. זה לא שנשים הן מי יודע מה בוגרות - מה כל כך בוגר בדיון של שעות על גבי שעות בנוגע לחצאית שאולי או אולי לא תמשוך מבט של גבר מסוים? מה בוגר בדיוק באישה שמורחת צבע על הפנים או מבזבזת מאות אם לא אלפי שקלים על מתכת מסנוורת רק כדי שאחרות יסתכלו עליה ויקנאו? זה לא ילדותי? לרצות חתונה שבה כולם יסתכלו עליה ורק עליה ורק אותה יזכרו זה לא ילדותי?
ואחת הבעיות שלי היא שאני לא יודע לשתוק וכשהן צוחקות עליי אני מפנה אותן לדברים שאני יכול להתייחס אליהם כילדותיים כמו מה שכתבתי לעיל ואז הן נעלבות ממני ועושות סיפור.
מה הקטע שלהן? למה זה בסדר להסתכל ולהעליב מישהו בכך שהוא "לא התבגר" (ואת זה ממש אמרה לי מישהי בדייט) כשיש המון דוגמאות לדברים ילדותיים שהן עושות?
ואגב, לפני שאתם מטיפים לי למה אני עונה, תחשבו מה היה קורה אם הייתם מספרים על התחביבים בדייט שלכם והדייט הייתה צוחקת עליכם או על התחביבים ואומרת שאתם ילדיםלא בוגרים. ואפילו לא הדייט - גם ידידות, חברות לעבודה וכו.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות