שלום לכולם,
אשמח אם תקראו את שעל ליבי ותתנו עצה טובה :-)
הכרתי לפני למעלה משנה את מי שפעם הראשונה ראיתי את אישתי לעתיד..
ניהלנו מערכת זוגית מדהימה! תכננו טיול משותף (שבמהלכו תכננתי לכרוע ברך..כמעט מהתקופה הראשונה היו לי פמפומים רבים מצידה על איך שאהיה בעל טוב..אבא טוב וכו..
ואני? ואללה אני ממש הרגשתי את זה!
מעולם לא הסתכלתי על אישה/בת זוג באופן כזה..פשוט מאושר שבגברים.
ערב אחד נפלט לה שהיא לא מאמינה שגבר יכול להישאר נאמן כל חייו ועוד, כלכך הופתעתי לשמוע הרי היא הרגישה הכי בטוחה איתי (לטענתה)..דיברנו על זה הלכנו לישון ובבוקר משהו השתנה...משהו צף לה..היא פשוט התרחקה וביקשה הפסקה..הפסקה מבחינתי זו פרידה חד... היא ידעה את זה ובכל זאת פשוט הלכה..שנינו עברנו תקופה לא פשוטה שבה היינו מדברים נפגשים אוהבים ומתרחקים..ממש מן רכבת הרים שכזו.
הרגשתי שאת הטיול אני פשוט עושה וכך היה,
טסתי לחודשיים שבהם לא דיברנו וממש לקראת הסוף נוצר קשר מחדש..
חזרתי ארצה והרגשתי שכשניפגש משום מה הדברים יסתדרו.
היא סיפרה שלא התגברה והרגש חזק כלפיי אבל לא יכולה להתמודד עם מפגש..
אז אנחנו שוב מדברים פה ושם אבל לא באמת מוביל למשהו..
אני עדיין אוהב אתה (אפילו יותר מבעבר) ומבולבל אם פשוט לתת לתקופה הזו להימשך או להציב גבול סופי שאי אפשר עם כל השיחות סרק האלה??
אשמח לקבל עצה/תגובה מכם.
תודה!
ריף
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025