אני רואה עתיד בזוגיות שלנו, אך ההורים שלו עושים בעיות

היי, אז אני בת 24 ועם בן זוגי שנה וחצי, לפני כן לא היו לי קשרים של יותר מ4 חודשים.
יש בינינו אהבה גדולה אבל קרה מצב לא נעים בין המשפחות שלנו בגלל ההורים שלו (על רקע שבן זוגי הציע לערוך היכרות וההורים שלו סירבו ועכשיו יש המון מתח באוויר) ובכלל, ההשקפות של ההורים שלנו על זוגיות שונות וזה גם משפיע עלינו (ההורים שלי נשואים כבר הרבה זמן מאז שהם צעירים ואילו לאבא שלו יש פרק ב' וההורים שלו חיים בתור ידועים בציבור)
אז ככה, אנחנו שנה וחצי יחד, כלומר רואים שיש עתיד לקשר, כרגע אני סטודנטית לתואר ראשון, עובדת בעבודות מזדמנות לעיתים כי הלימודים שלי ממש עמוסים, הוא סטודנט לתואר שני ויש לו עבודה במשרה חלקית שהוא מרוצה ממנה. מכיוון ששנינו סטודנטים, אין לנו יותר מידיי כסף, בייחוד לי, יש לי כרגע תעודה בנוסף אבל אין כל כך זמן לעבודה קבועה, לא משנה. בכל מקרה, כדי לחסוך (גם ההורים שלו וגם שלי מעוניינים לעזור לנו במשכנתא בהמשך) אנחנו גרים כל אחד אצל הוריו (הוא גר בשכירות לפני זה עם אחיו אבל ההסכם ביניהם היה מפוקפק ולא באמת יכולנו להיות בה בסופ"ש ולהנות מהאינטימיות, בכלל, לא הרשו לנו לישון שם בגלל עניינים משפחתיים שלא קשורים אליי), ולכן הפסקנו לבוא לשם והתחלנו לישון אצל ההורים. התחלנו לשכב אחרי 4 חודשים, אני הייתי בתולה, בהתחלה היינו בדירה הזאת, אחר כך ישנו אצלי כי לא יכולתי לסבול דברים שההורים שלו עשו, באיזשהו שלב הסכמתי גם לבוא לישון אצלם, והגענו למצב שעכשיו לרוב שישי בערב עד שבת אחר הצהריים אצלי או אצלו.
מה שקורה שכשאני אצלו ההורים שלי מתעצבנים בגלל מה שקרה עם ההורים שלו ואומרים שאני כמו סמרטוט בשבילם וגם כועסים שאני לא איתם (האחים שלי גם לא בארץ בתקופה האחרונה), מצד שני כשישנים אצלנו הם חשים אי נוחות. אמרתי להם שאני מכבדת אותם ושנישן אצלו והם רק כועסים ואומרים שלא אכפת לי מכלום ושאני אנתק קשר עם המשפחה אחרי החתונה (כל פעם שאני שם אני מקפידה גם להתקשר אליהם גם אם הלכתי רק ללילה) וחושבים שאני סתם מאיימת (מה קשור, אני לא רוצה להתנחל אצלם וליצור אי נעימות, ואם להורים שלו לא מפריע ולאחרונה מסתדרים יותר טוב אז מה הבעיה?), ככה שיוצא שבעצם כל סוף שבוע מתחיל אצלי בהרבה עצבים והרגשה שמישהו יכעס עליי, ועכשיו מבחנים וגם ההורים שלי טוענים שאין טעם שנישן יחד כל הזמן בבחינות ונשעמם אחד את השניה בלימודים (אירוני כי דווקא הציונים שלי מאוד גבוהים הסמסטר) וגם ההורים שלו חושבים שהוא לא לומד אצלי, מרגישה כאילו לא רואים בנו אנשים בוגרים.
הסיבה שאנחנו לא עוברים בינתיים זה שאין לנו הרבה כסף (לי בכלל אין יותר מידיי מה לתרום ואני מרגישה שהוא מצפה ממני לכמות כסף שאני לא מסוגלת לתת כרגע) וגם כי אני מתחילה סטאז' בקרוב והאינטואיציה אומרת לי שסטאז' עדיף לעשות בבית ההורים, זה מוריד המון לחץ...
חשבנו אחרי הסטאז' לעבור לגור יחד (יש לי כמה חודשים לעבוד קצת בין הסטאז' לשנת הלימודים הבאה), אבל גם בקשר לזה נצטרך איכשהו להסתדר ביחסיות של התשלום וההורים שלי מאוד כועסים על הרעיון כי מבחינתם לא מקובל לעבור לגור יחד לפני חתונה והם לוחצים להתחתן, מה שאני לא לגמריי מתנגדת לו כי נראה לי שאנחנו מספיק זמן יחד לעשות צעד כזה, מנגד ההורים שלו סוג של אומרים שעד שאין לי תואר אני כלום (לא נאמר ככה, הם מעריכים אותי ואת מה שאני עושה אבל חושבים שצריך לחכות אחרי התואר), אני מרגישה שאנחנו בסוג של תקיעות כי מנסים שכולם יהיו מרוצים וגם בגלל המצב הכלכלי.
מצד אחד רוצים להתקדם כי כבר מספיק זמן יחד, לפחות להתחיל מדירה או אירוסין בחודשים הקרובים, מצד שני כל עניין המשפחות והתפיסות שכל אחד מקבל לגבי הדרך...כבר נמאס לי כל סוף שבוע להיות במתח ועצבים בגלל האי נעימות של להתארח וגם לא מרגישה שזה מתאים בגילאים של שנינו, אבל ככה זה כל יוקר המחיה ולהיות סטודנטים לא הולך יחד וכנראה בגלל זה ההורים שלנו מצליחים לקבל כזאת רמת שליטה. אני תוהה אם נכון להמשיך "לסבול" במגורים אצל ההורים וסופ"שיםלעבור דירה בשנת הלימודיםלחפש דירה כבר עכשיולהפסיק לעשות סופ"שים ורק לצאת כדי שלא יתערבו לנו בלי סוף (אבל קחו בחשבון שאנחנו לא ילדים ואינטימיות זה חשוב).
בבקשה בלי ביקורות של אל שימו על ההורים ושאנחנו ילדים גדולים, באמת לא קל לנו כרגע כלכלית לעשות צעדים בעצמנו, תיאורטית לו כן יש כסף לשכור דירה, לי כרגע אין כל כך, גם מפחדת שאיכשהו המעבר יעשה לי בעיות בלימודים