אמא מודאגת ולוקחת כל דבר קשה, אחר כך היא לומדת ומשחררת מאחים שלי, אבל אני זאת שצריכה לסבול

אמא שלי היא פשוט סטיגמה של אמא פולנייה.כל מה שעולה לראש כשחושבים על אמא פולנייה נכון לגביה. אז נכון זה בא מאהבה ודאגה, אבל זה לפעמים זה כל כך מגביל וכל כך מעצבן! ברור לי שהיא קיצונית כל כך כי אני ילדה ראשונה,נכדה ראשונה אחיינית ראשונה הכל...מה שאומר שהכל זה פעם ראשונה,אין לה אחות או אח שעברו אתזה עם הילד שלהם..כלום! אז כל דבר איתי קיצוני,זה התחיל בבצפר שכל ציון שהוא קצת נמוך מדי זה חריג ומשו לא בסדר-ועכשיו אני רואה את אחים שלי שהיא כבר למדה ממני שלפעמים יש נפילות ויש מקצועות שפשוט פחות חשובים במיוחד בכיתות הנמוכות.זה קרה בצבא שהיא לא הבינה למה משכורת צבאית זעומה בקושי מספיקה לי והיו המון ריבים(ועכשיו לאחי היא נותנת כסף כל הזמן). אבל השלבים הבאמת קיצוניים מגיעים עכשיו. קודם כל עניין הרישיון, הוצאתי רישיון לפני יותר משלוש שנים(בתיכון). ואמא שלי(פולנייה כבר אמרנו) נכנסה לחרדות בכל פעם השתיישבתי מאחורי ההגה. אמנם היא שיחררה קצת בזמן שעבר, אז בתוך העיר אני נוסעת חופשי. אבל כשמדובר בלצאת מהעיר-סוף העולם מגיע. חברות שלי לוקחות את האוטו ונוסעות לסופש בצפון או באילת או וואטאבר ואצלי אפילו נסיעה לתל אביב(שנמאצ 20 דקות נ סיעה מהבית שלי)זה ביג דיל. כשאני יוצאת בשישי בערב מחוץ לעיר(וזה לא משנה אם אני נוהגת או אחת החברות שלי)אמא שלי לא הולכת לישון עד שאני חוזרת הביתה,ופעם אחת היא נרדמה בטעות שיצאתי וסיפרה לי יום אחרי זה איך התעוררה בחרדות שאולי היא פספסה איזה דפיקה בדלת שמודיעה לה עשיתי תאונה. נמאס לי להרגיש רע עם עצמי כל פעם שאני יוצאת לבלות כי אמא עייפה ולא מצליחה לישון! לא משנה כמה אני מסבירה שאני נוהגת בזהירות-פעם אחת אפילו לה אמרתי שתבוא איתי לסיבוב באוטו ואני אוכיח לה-זה לא עוזר. היא אומרת שזה קורה לנהגים הכי טובים ו3 שנים זה לא מספיק ניסיון בכביש בשביל להתמודד עם מצבים מסוכנים. וזה לא מפסיק רק פה-הדאגה הזו גוררת התערבות בלתי פוסקת בחיי אם זה מתי אתחיל ללמוד וכמה אני עובדת ועל מה אני מבזבזת. אין לי אפשרות כרגע מבחינה כלכלית לעזוב את הבית,אבל כשאני גרה עם ההורים לפעמים אני מרגישה שאני בת 15 ולא בת20.
נכון אני תחת קורת הגג שלהם וכשמדובר בנהיגה זה גם האוטו שלהם,ועדיין, זה כאילו הם לא מפנימים שאני מסוגלת להיות עצמאית,להתנהל עם הכסף שלי לנהוג באחריות וכל דבר שנגזר מזה.
מה עושים? להתעקש ולריב או לחיות עם הכללים הנוקשים שלהם?