לא יודע כבר איך להתנהג עם אח שלי, פתאום הוא מתהפך 180 מעלות, אני מקבל יחס מגעיל

היי לכולם,
אני כרגע בצבא ויש לי אח בן 16 בערך, אנחנו קרובים בגיל וממש כיף לי איתו. מאז שהיינו קטנים הסתדרנו בינינו תמיד שיחקנו והיה לי כיף לגדול איתו. עם כל הכיף הזה באו גם ריבים ומכות בלי סוף. כל השנים רבנו והתקוטטנו, הרוב היה בצחוק ובכיף. לקראת גיל ההתבגרות אחי נהיה מוקצן יותר. האהבה שהוא הראה לי הייתה גדולה יותר ויום אחרי זה השנאה שהראה לי כשרבנו הייתה עצומה. כל דבר, כל פעולה שלי גוררת מצידו תגובה בלתי מרוסנת ואלימה, והכל רק הפך והחמיר עם הזמן. אז נכון זה לא היה מצב תמידי ובין לבין היינו משחקים ואוהבים, אבל ברגע שהחל ריב הוא ממש נהיה עצום כאילו אחי מנסה לנהל נגדי מלחמת חורמה. ההורים שלי כבר איבדו כוחות, אם זה לנסות להפריד בינינו בריב ב3 בלילה, או לנסות לרסן את אחי, שעם כל האהבה שלי אליו, הוא לא יודע כבוד בסיסי מהו. חצוף ופרחח ומתנהג בבריונות בבית, כלפי אבא שלי וכלפיי.

ואז התגייסתי לצבא, דבר שנתן לי קצת חופש מהמשפחה, ולמשפחה קצת חופש ממני. הבנתי שחייב לשקם את היחסים עם אחי. כי אמנם הבנאדם אימפולסיבי ובהמה, אבל הוא בכל זאת אח שלי ואני אוהב אותו אהבת אחים. הבנתי שאם לא נחזור לתקשר נורמלי אני יכול לאבד אותו לכל החיים ונהיה מהמשפחות האלה שהאחים בנתק ולא מדברים עשרות שנים וכולם מפסידים מזה.
אז לאט לאט שיקמתי את היחסים ודיברתי איתו יותר, והצעתי את ניסיוני ואת תמיכתי כאח בכור. ממש כל ערב בצבא חלק מהמטלות שלי בשעת טש הייתה לכתוב לאחי כמה מילים. היה נראה שהכל הולך חלק, חזרנו לדבר לצחוק ולאהוב, אבל כל שבת שאני חוזר הביתה עדיין הוא לא מפסיק להתחכך ולהתנצח ולעשות עליי שרירים.
מה שקורה הוא שבזמן שאני בצבא אני מאוד פתוח בשבילו, הוא ישן במיטתי, בחדרי, לובש את כל הבגדים הג'ינסים והסוואטצ'רטים שלי, הנעליים שלי, גולש במחשב שלי, מתבשם בבשמים שלי והכל בהסכמה מלאה שלי כי אני כלכך רוצה להראות בשבילו שאת הנשמה שלי אני אתן לו וכל מה שהוא צריך יהיו לו, ואם ההורים לא רוצים לקנות לו אז שייקח את שלי.

ואז אני בא הביתה בסופש, נחמד והכל מדברים ופתאום הוא מתהפך 180 מעלות, אני מקבל יחס מגעיל, צועק עליי ומתנהג בבריונות. לפעמים הוא כלכך מתחמם בריב שאנחנו כמעט הולכים מכות רצח על אמת. עכשיו אני הרבה יותר חזק ממנו, ואני יכול לגבור עליו בקלות אז זה לא מפחיד אותי. מה שמפחיד אותי זה היחסים שלנו שייקרעו מחדש.

אני לא מבין את זה, בן אדם נותן לך להשתמש לו בכל הדברים, מה האינטרס שלך ללכת איתו מכות? ולהפסיד את כל הטוב הזה שמעניקים לך???
והבנאדם הזה גם תמיד אוזן קשבת לך, תמיד מספק לך תמיכה מול ההורים ועדיין לא אכפת לך ללכת איתו מכות ולהפסיד אותו???
והבנאדם הזה גם יכול לשבור אותך במכות, אז תגיד לי, אחי, מאיפה האומץ???


אני באמת אובד עצות כרגע. לא יודע כיצד לפעול ולהתנהג מולו. הוא כלכך אימפולסיבי ואגרסיבי שהוא לא חושב צעד קדימה הוא עכשיו נכנס לקרב וזה מה שמעניין אותו. אבל אני חושב צעד קדימה ומפחיד אותי וכואב לי ועצוב לי לאבד קשר עם אח שלי היקר בגלל אגו וילדותיות. כי אני יודע שהוא ילד זהב והוא טוב מיסודו, זה פשוט ההתנהגות שלו שהורסת לו. והתנהגות זה לא משהו שמשתנה מהר, זה משהו שנבנה במשך שנים...אז ככה להפסיד חבר אמת לכל החיים? בגלל ההתנהגות החרא שלו, שהורסת לו את הדרך?

כל דרכי הפעולה שלי חסומות כרגע. הוא כלכך חצוף וכלכך מגיע לו שפתאום ביום בהיר אחד אפסיק לתת לו את הבגדים והדברים שלי ואנעל בפניו את החדר. ואגיד לו זה ההתנהגות שלך, שאתה צריך לקחת עליה אחריות ולשאת בתוצאות שאם אתה רב איתי ההפסד הוא כולו שלך. ואז מה??? אז הוא יחסום אותי בוואטסאפ ולא נדבר והנה נקרעו להם היחסים.

מצד שני, אני יכול, כמו תמיד, להבליג על הריב הזה, להעלים עין מהריב ההוא, לאפשר לו ביד רחבה להשתמש בכלללל מה שהוא רוצה וככה עדיין תהיה תקשורת בינינו.

אני פשוט לא יודע מה לעשות. איך להתנהג איתו. הוא כמו צופן מסובך שצריך להשתמש בשיטות פסיכולוגיות מורכבות כדי לפענח אותו.

אני יודע שבעצם זה שאני ממשיך לספק לו הכל, בגדים ומחשב ונעליים ותמיכה ואוזן קשבת, ובתמורה הוא נותן לי יחס לא ראוי בעצם עושה אותי סמרטוט רצפה, ויגידו לי שכדי לשנות את היחס הזה אני צריך לשנות גישה אליו. אבל אני רואה מעבר לזה. כבר השלמתי עם העובדה שאני סמרטוט שלו. מטרת העל היא לשמור על יחסי אחים גם בתור מבוגרים, ואם אני צריך להשתטח לרגליו בשביל להשיג את המטרה הזאת אני כנראה יעשה את זה.

מה אתם חושבים? באיזה דרך לפעול?
אודה לעוזרים