אחותי מתעללת בי נפשית באופן יומיומי, על כל דבר קטן היא מתעצבנת מרימה את הקול

זה התחיל מלפני 4 שנים שהיא חזרה מחוץ לעיר, היא גרה לבד שנים והחליטה לחזור לבית מסיבה מסויימת.

על כל דבר קטן היא מתעצבנת מרימה את הקול, משתלחת, צועקת... תמיד יש לה ביקורות, טענות, מענות על כל דבר שאני עושה... אם אני עושה משהו שלא יאה לה היא מתחילה לדבר בצורה מגעילה... היא יורדת עליי.. קוראת לי בשמות... מדברת פשוט בצורה כזו מסריחה ממש באופן יומיומי בלי שאני עושה לה כלום...

למשל אתן 3 דוגמאות...

בוקר אחד באתי למטבח.. מיהרתי לעבודה.. זה היה בבוקר... בדיוק שאני ממהרת לעבודה היא החליטה לשאול אותי הרבה שאלות... הייתי עם הכוס קפה שותה בשיא המהירות וכזה עונה לה עם הראש כן ולא.. שבאתי להנהן כן עם הראש קצת קשה לעשות עם זה עם קפה... אז פשוט הפסקתי אותה ואמרתי לה.. שאני לא יכולה כרגע לענות לשאלות אני ממש ממהרת לעבודה... אז היא אמרה לי: "זדייני את והעבודה שלך"

עוד מקרה קרה שבאתי למטבח... היא עשתה כלים ושאלתי אותה לגבי .. באיזה שקית נמצא כך וכך...היו שתי שקיות שחורות על השולחן... אז היא אמרה לי.. בשקית השחורה.. שאלתי אותה איזו שקית שחורה.... יש פה שתיים... אז היא התחילה ממש להתעצבן... והתחילה לצעוק עליי... וקראה לי בשמות... וירדה עליי

והיה עוד מקרה אתמול ממש... מישהו דפק בדלת.. אני ישבתי בסלון עם הטלפון.. לא שמתי לב שדופקים בדלת... כי בכיתי אחרי איזה מקרה שקרה לי עם ידיד שלי ... הייתי כולי נסערת מתכתבת איתו ולא שמתי לב לדלת... אז היא באה ... אומרת לי: "מה את לא שומעת שדופקים בדלת?" אמרתי לה: "סליחה אני כולי נסערת ובוכה פה... לא שמעתי את הדפיקות בדלת" אז היא צעקה עליי בתגובה:"מה לא שמעתתתתת " אמרתי לה :"דיי עזבי אותי" אז היא אמרה לי:"יאללה זדייני" והלכה לחדר...

היא כל הזמן מדברת אליי בצורה שלילית ורעה ומכוערת... אין לה משהו חיובי אחד להגיד לי.. היא בחיים לא תגיד דבר שיגרום לי להרגיש טוב עם עצמי...

כינויים שהיא קוראת לי: סתומה, ילדה רעה , מפגרת , איכס מגעילה, כל הזמן היא אומרת לי.. איכס איכס מגעילה... היא תמיד מטרידה אותי בהתנהגות השלילית שלה כלפיי ואני כבר לא יודעת מה לעשות...

אני רוצה לצאת מהבית אבל כרגע אין לי את האפשרות הכלכלית לכך.. אבל מצד שני אני רוצה לברוח ממנה... אני לא יכולה כבר לחיות עם ההתעללות הנפשית שהיא מפעילה עליי....

אני לא יודעת מה יש לה נגדי...

פעם אחת כתבתי לה מכתב כדי שתפסיק עם ההתנהגות שלה.. חשבתי אולי זה ייגע לה בלב.. אבל כלום זה לא מזיז לה.. ולא גרם לה לשנות התנהגות. אני מרגישה שאין לי ממש מה לעשות איתה. ניסיתי להלחם בה.. ניסיתי לצעוק עליה בחזרה.. ניסיתי לעשות כל דבר אבל כלום לא משנה את ההתנהגות הרעה שלה והדיבור הנגוע והרעיל שלה כלפיי...

האמת כבר נמאס לי... באמת שנמאס לי... ועצוב לי שאני צריכה לברוח מהבית הזה בגללה.

מה הייתם עושים במקומי?