אז ככה אחרי שרבתי עם עוד מישהי השבוע וכנראה שגם פגעתי בה(האמת שהיא לא היתה תלית שכולה תכלת וגם קצת הגיע לה) אני מתחילה לזהות סינדרום חוזר אצלי. אני באופן סיסטמתי ועקבי למדי בכל פרק בחיי ״בוחרת״ לי את האוייב המשמעותי בזמן נתון. זה מתחיל בוויכוחים סתמיים,אם הבן אדם הוא אורח חולף לא אייחס לו משמעות רבה ואצילה על עצמי אך אם מדובר בבן משפחה או מכר קרוב או חבר לעבודה או אפילו בעלי זה ייגמר בבכי,ממשיך בהערות עוקצניות שכמובן מתקבלות אצל הצד השני בעוינות מה( לא מאשימה כמובן) ונגמר בפיצוץ אחרי ששמרתי בבטן הרבה. אנחנו מדברים באמצע אבל לא עד הסוף כנראה. בכל מקרה,אני חוזרת על עצמי ומוצאת לי כל פעם מחדש מישהו שלעניות דעתי רק חורש לי רעות ומתלבשת עליו. בסופו של דבר אני יוצרת אנטי נגדי ומרחיקה את כולם ממני.חשבתי על זה,כשהייתי קטנה כל הזמן אמרו לי מה לעשות בלי סיבה ממשית והגיונית,השתיקו אותי,לא סיפרו לי כלום ולא חינכו אותי בכלל,וזו בעיה בפני עצמה שאני לא מסתדרת עם מרות כל כך טוב,אבל הבנתי שגם יש לי בעיית אמון.אמון בסיסי.עכשיו אני אמא ורוצה להתעלות על הצורך הזה בריבים אין סופיים ובמציאת חורשי רעות ומזימות נגדי כל הזמן ובהתנגחות מתמדת עם הסובבים אותי. איך אני משנה עורי???
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות