אין לי חברות בכלל, אפילו לא אחת, אני מרגישה כל כל לבד כל הזמן וזה עושה לי ממש רע.
תכלס כמעט אף פעם לא היו לי חברות, תמיד הייתי מהילדות שיושבות לבד בזמן ההפסקה והייתה תקופה שהרגשתי ממש רע עם זה וניסיתי להתחבר לאנשים אך ללא הצלחה, בהמשך השלמתי עם עצמי, הבנתי שהעניין הזה לא מעניין אותי אבל לפעמים זה פשוט מכה בי ומכניס אותי לדכאון שוב. אני אומרת לעצמי שזה זמני ושאני גם ככה מסיימת את הבית ספר בעוד שנתיים שלוש, אבל מה אם העניין הזה לא יגמר בתוך שנתיים שלוש ויגרר איתי למשך כל החיים? אני באמת לא מצליחה להבין מה הבעיה איתי ואני לא מצליחה להבין למה אני לא מצליחה להתחבר ולהפתח כלפי שום בן אדם, ולא משנה כמה פעמים אני אנסה לשכנע את עצמי שאני בסדר גם אם אין לי אף אחד, זה אף פעם לא ירגיש בסדר. אני באמת לא צריכה מליון חברים, אני צריכה רק חברה אחת, אני רק צריכה בן אדם אחד שאני אוכל לדבר איתו, ואם יהיה לי את הבן אדם הזה זה יעשה לי כל כך טוב, אבל אני פשוט לא מצליחה להתחבר לשום בן אדם, זה כאילו הקטע החברתי לא קיים בי. אני מנסה "לכבות" את הרגשות שלי כדאי לא להרגיש את כל החרא שאני מרגישה אבל לפעמים זה פשוט לא עובד. אני רואה איך אנשים משיגים חברים ומצליחים להתחבר כל כך בקלות וזה מובן מאליו בשבילם ואני כל כך מקנאה בהם, ברגע שאני מי שאני באמת אני יכולה להיות אחלה בן אדם, אבל אני פשוט יותרר מדי סגורה וחוץ מהמשפחה שלי אני באמת לא מצליחה להתחבר וזה עושה לי רע (אבל לפחות יש את זה, אני יודעת שזה לא מובן מאליו). הלכתי לפסיכולוג במשך זמן די ממושך בתקווה לפתור את הבעיה הזאת, זה לא הצליח אבל לפחות היה לי עם מי לדבר (כי אני פשוט שומרת הכל בבטן ולא מדברת עם אף אחד כי אין לי עם מי) ולפחות השלמתי עם העובדה שאני פשוט לבד אבל עכשיו הכל חוזר אליי שוב.
אני ממש מודה למי שקרא את כל המגילה הזאת, זה היה גם סוג של פריקה ואני מקווה שזה לא נשמע כל כך צומי כמו שאני חושבת, ולשאלה האמיתית- איך אני פותרת את הבעיה הזאת? אפשר לפתור אותה בכלל? כי ממש נמאס לי ממנה וזה כבר נהיה בלתי נסבל עבורי
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות