שלום לכולם
אז ביום חמישי לקראת הערב דפקו לנו על הדלת מתרימים.. אבא ובן בערך בן 15 ושאלו אם אפשר לתרום לבעיה מיוחדת שיש להם, וגם הביאו דף כתוב במחשב. אמא שלי הייתה במטבח (קרוב לדלת הכניסה) ודיברה בטלפון ואמרתי לה שיש מתרימים והיא אמרה תוך כדי שיחה תגידי שאין לנו.. ואמרתי להם אני מצטערת אין לנו.
והמבט הזה בעיניים שלהם.. כלכך כאב לי!
*וזה לא שאמא שלי רעה ממש לא! תמיד היא תנסה לעזור לכולם ותמיד שמגיעים הילדים מהבית ספר להתרים היא נותנת או שהיא מתרימה דרך הטלפון לאגודות וכאלה, גם בלי קשר לתרומות היא לא אדם רע בכלל ולא עושה רע לאף אחד.
ואחרי שעה שעתיים כשישבנו בסלון היא פתאום שאלה אותי עליהם בן כמה נראה הילד מה היה כתוב בדף(שלצערי לא קראתי כי ישר אמרתי לאמא שלי שצריך להתרים). ושמתי לב שהיא כזה מרגישה לא טוב עם זה. כי היא תמיד הייתה עם שאלות כמו למה שילד בגיל כזה יבוא להתרים בדרך כלל הם מתביישים לבקש תרומה.. בקיצור מפה לשם היא התחרטה על זה ועד עכשיו היא מדברת על זה ומתחרטת על זה.
אפילו בבוקר היא עשתה הפרשת חלה, משהו שהיא עושה פעם באף פעם.
וגם אני התחרטתי שהקשבתי לה כי יכולתי להביא מעצמי, כי יש לי קטע כזה שאם אמא שלי בבית אז היא מחליטה על דברים.. לא משנה.
ואני ממש בוכה ומתחרטת על זה ומרגישה הכי חרא בעולם אחרי שראיתי את האכזבה בעיניים שלהם.. כי יכלנו לעזור במשהו.
ואני לא יודעת איפה למצוא אותם ואיך לחפש. ואני בדוק לא אחפש בפייסבוק כי יגידו שאנחנו חרא אנשים שלא עוזרים וזה לא נכון!!
ואני מצטערת שסיבכתי אותכם, אמנם זה לא שאלה אולי פוסט פריקה ועזרה אולי מה לעשות ?..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות