תמיד ליד... תמיד כמעט.
תמיד רוצה, תמיד מוותר.
יש שיגידו יצר הרס עצמי. זה שכמעט מגיע לפסגה ובוחר לוותר מראש. או לקראת הסוף. או ממש בשלב האחרון.
גם באימונים, כשהשריר כואב וכל הגוף אומר להפסיק, נכנעים. מרימים ידיים. במקום להמשיך ולדחוף, לשבור גבולות ולהגיע ליעד.
יש גם מקרים של וויתור מראש. הפחד מכישלון. לדעתי זה הפחד מניצחון.
הפחד מההצלחה גדול מהכישלון. הלוא ההצלחה טומנת בחובה המון הקרבות. אם בדרך ואם בהגעה אליה. האם אני מוכן להקריב הכל? מה בעצם יש לי כבר להקריב?
תיכון בקושי סיימתי, עד עכשיו אני משפר ציונים פה ושם.
צבא ויתרתי לאחר מספר חודשים, גם זה עקב קשיים נפשיים ומשפחתיים שאילצו אותי באותה תקופה לפרוש.
בחיים עצמם, ללא מקצוע מהותי, משהו שאני יכול להתגאות בו כששואלים: "אז מה אתה עושה בחיים"? (השאלה שאני תמיד בורח ממנה, כמעט כמו שאני בורח מעצמי).
החברה הנוכחית, ספק אמינה, ספק אוהבת.
אני כל כך אוהב אותה אך כל כך חסר תקשורת עימה. ובכלל עם החיים .
כל כך רוצה שתבין, שתפנים, שתגדיל ראש ותקלוט מה קורה.
אך כנראה שאנחנו דומים מדי ושנינו טומנים את הראש בחול. זה נוח יותר.
המשפחה... קשה מאוד. חוסר תקשורת מוחלט בין כולם שם. מדהים.
ואני... ואיוותר לבדי כמו שנאמר. בדיוק ככה אני מרגיש.
כל כך מוצלח, כל כך מוכשר וכל כך לא ממצה את עצמי.
אשמח שכל אדם אשר מזדהה ולו עם חלק קטן ממה שרשמתי,
שפשוט יקום ויעוף על החיים. לא לחכות לרגע המתאים, אין באמת דבר כזה.
לא לחכות שיקרה משהו ואז, כי לא הכל תלוי בדבר.
לקום ולעשות. לא לוותר.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025