קצת רקע על עצמי :
גדלתי משאני תינוק בלי אבא ז"ל. במהלך השנים האחרונות אני יותר עירני להשפעות של זה. בלי דמות חיקוי אבהית , גדלתי להיות בחור רגיש שנוטה לייחס חשיבות יתר למה בנות חושבות עליי .
הפעם הראשונה בה הגעתי למצב אינטימי עם בחורה היה רק בגיל 18, והפעם הראשונה ששכבתי היה רק בגיל 20.
אני לא נראה גרוע , אני גבוה , לא רזה מדי ולא שמן, אבל עד אותם שנים בכל פעם שהייתי מנסה לגשת לעניין הייתי מקבל דחייה. הדחיות אף פעם לא התקבלו אצלי בלב שקט ותמיד זה הרגיש כמו עוד אבן שהתווספה לי על החיים. כך שגףכשמצאתי את עצמי כבר בתוך הסיטואציה המינית רעדתי.
הפחד הזה מלאכזב הוא פחד שלא מצליח להסיר. הוא קיים למרות שמאז הפעם הראשונה ששכבתי עם מישהי , שכבתי עם עוד כעשרים בנות , ועשרות פעמים.
אני מוצא את עצמי רוצה ממש בחורה אבל חרד לגלות לה את הפחדים, כי בכל פעם שעשיתי זאת קיבלתי תגובות קרות ולא מועילות.
אני לא מחפש סטוצים אלא קשר רציני, וכזה היה לי רק פעם אחת בחיים (אז בגיל 20) , אך מלבד אותם חמישה חודשים, תמיד הייתי מגיע לדייט שתיים, או חודש חודשיים ותו לא.
אני חושש שהבעיה הזאת היא מבין הגורמים שמשפיעים על כל המע' : חוסר ביטחון מיני שמוביל לחוסר בטחון בתקשורת , וגם אם מצליח להתגבר עליו, ברגע שמגיע למיטה, הכל קורס .
אני מאמין שקשר ארוך יצליח לשחרר אותי מאותם תחושות עזות , אבל כדי להגיע לשם אני צריך לשנות כנראה משהו בגישה ולא מצליח להבין מה. או יותר נכון, לא מצליח להבין איך. איך אני פתאום הופך מהבחור הרגיש והאובר אכפתי , לבחור המאוזן שיודע לשים את הרגש בצד ולא לגרום לבחורה להרגיש כאילו היא פסגת שאיפותיי מצד אחד, אבל מצד שני שכן תוכל להרגיש איתי בנוח לפתוח דברים שלה. איך אני הופך אותה לפחות חשובה , ואותי להיות במרכז?
אשמח מאד לשמוע עצות , גם אם קשות או ביקורתיות , כנות ואמיתיות מהסיפור ששיתפתי. תודה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות