אני מרגישה כבר תקופה של שנתיים בערך מין עצבות כזאת, מין כמו חור גדול כזה שאני לא יודעת איך להסביר, כי גם שאני שמחה ואנרגטית וזה (ולפעמים זה אפילו מוחצן) בסופו של יום התחושה הזאת תמיד חוזרת אליי ואני לא יודעת מה לעשות.
עברתי קצת חוויות קשות בקצת זמן שאני חיה- מחרמות שעשו עלי ביסודי, ובחטיבה ירידות ולעג רב כלפי, מורים רבים זלזלו בי, כמעט נאנסתי על ידי האקס שלי ועוד חוויות לא נעימות (אני בטוחה שיש המון אנשים שעברו דברים הרבה יותר נוראיים ואני צריכה לקחת דברים בפרופורציות...). אני מרגישה שלא משנה איזה תהליך אני אעשה אם עצמי תמיד אשאר באותו מצב של דאון, שלא משנה כמה אעבוד על הגישה שלי תמיד ארגיש שאני לא שווה מספיק ושאולי חבל שנולדתי ושאני פרויקט של אנשים.
חשבתי על האופציה של פסיכולוג אבל אין לי זמן וכסף כי אני כרגע בשנת שירות ואני לא רוצה לספר להורים שלי במיוחד...
אנשים שקרובים אליי לא יודעים שככה אני מרגישה ואני מנסה לשדר שרוב הזמן הכל בסדר שבפועל יש ימים שאני מרגישה שממש קשה לי לצאת מהמיטה.
אני לא חושבת שאפגע בעצמי או משהו כזה אבל אני כבר לא יודעת מה לעשות...
הקטע עם האקס שלי שכמעט אנס אותי לפני כמעט שלוש שנים עדיין רודף אותי, אני לא מצליחה לסמוך על אנשים שהם באמת יצליחו להכיל אותי, אני פשוט מרכישה לפעמים אבדוה!!!!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות