יש לי עתיד מבטיח במקצוע, אבל אני לא אוהב אותו ורוצה ללמוד משהו אחר, מה לעשות?

* בבקשה לא להעלות לFACEBOOK.

שלום אסקפיפול,

יש לי התלבטות של כמעט שנה ואני לא יודע מה לעשות...
יש תחום שאני מאד אוהב לעסוק בו. "גיליתי" אותו לפני כ-10 שנים ומאז כמעט כל יום אני לומד ומעמיק בו בשעות אחר"צ. זה ממש מקצוע לכל דבר שאנשים עובדים בו ביומיום, אבל בשבילי הוא פשוט היה מעבר. התחברתי אליו מאד, ואנשי מקצוע שעוסקים בתחום שדיברתי אתם אומרים שאני ממש טוב בו ושהיום אני יודע אותו ברמה שלא נופלת מבוגרי תואר ראשון. נקרא לו - מקצוע א'.

בכל מקרה, לפני כ-5 שנים נרשמתי לתואר תואר ראשון. ידעתי בזמנו בדיוק איזה מקצוע אני רוצה ללמוד כמובן אבל לצערי נסיבות החיים הובילו אותי לכך שלא יכולתי ללמוד אותו, ולכן התחלתי ללמוד תואר ראשון בנושא אחר (מקצוע ב').
בהתחלה דיי התבאסתי שלא למדתי מה שאני רוצה, אבל לאט לאט עם השנים אמרתי "טוב, אולי זה יהיה נחמד בכל זאת" והתקדמתי. אני לא טיפוס שאוהב להשאיר דברים בלי להשלים אותם... אז עברה שנה ועוד שנה... והגעתי לסוף התואר. התואר היה נחמד בסך הכל - אבל עדיין ידעתי שאני אוהב משהו אחר, הרי כשסיימתי את המטלות של התואר הלכתי והמשכתי ללמוד ולקרוא מאמרים במקצוע א'.

נכנסתי למסגרת של עבודה ובשנתיים שעברו כל הממונים עלי, שממוקמים בדרגות מאד מאד גבוהות בתחום, מאד התרשמו ואומרו שלדעתם יש לי ממש כישרון למקצוע (לזה שאני לא מחובר אליו כ"כ) ושלדעתם אוכל להגיע אפילו לצמרת. הם אפילו אמרו שלדעתם אגיע לזה תוך 5, 10 שנים והם יעזרו לי בכל מה שיוכלו. עכשיו ברור לי שזו רק הבטחה ואי אפשר לבנות על זה, אבל באמת שהרבה מאד אנשים שממוקמים היום בעמדות בכירות מאוד אמרו לי את זה (לפחות 10 אנשים) וגם אנשים שלא עם משרות בכירות ועבדו אתי אמרו לי שלדעתם אני מאד כישרוני בתחום ויכול להיות לי עתיד טוב שם...

אז הכל נראה טוב ויפה, ובאמת אם הייתי אוהב את המקצוע זה היה חלום. הבעייה היא שאני לא, אני ממשיך לחזור הביתה ולהעמיק באותו מקצוע א'.
בזמן האחרון אני הולך ממש ממש בדיכאון לעבודה כי אני לא מרוצה מהמקצוע שלי, אפילו ש"יש לי כישרון בו". זה ברמה שכבר חצי שנה אני רק מתעסק בזה במחשבות שלי ואפילו לא נרדם לפעמים בלילה מרוב מחשבות...

עכשיו אני מתלבט מה לעשות - האם להישאר באותו מקצוע ב', למרות שאני לא אוהב אותו כ"כ, כי אוכל בסבירות דיי גבוהה להגיע לעמדה ממש בכירה? או שכדאי לפרוש מהמקצוע הזה וללכת בלי לדעת מה מחכה לי בעתיד ולעסוק, כמקצוע, בתחום שאותו אני אוהב (מקצוע א')?
נראלי שצריך ללכת עם הלב, למקצוע א', אבל הנקודה היא שללכת למקצוע א' זה ממש להתחיל מחדש את כל המסלול, מתואר ראשון, לחפש עבודה ולקחת סיכון שבאותו מקצוע לא אוכל להגיע למקומות שאפילו קרובים לאלו שדיברו אתי עליהם במקצוע ב'. זה הימור רציני.

כל פעם אני חושב שהגעתי להחלטה ואז חוזר בי אחורה - מה יקרה אם טעיתי? אם אעזוב את מקצוע ב' ולא אצליח בתואר? או שלא אמצא עבודה טובה? אצטער ולא אסלח לעצמי שוויתרתי על ההזדמנות החד פעמית הזו שיש לי היום בשביל אותו חלום...
מצד שני מה אעשה אם לא - אמשיך ללכת מדוכא כל יום לעבודה בתקווה שאולי יום אחר"כ זה ישתנה ופתאום "אתאהב" במקצוע? ואם אגיע לאותה צמרת - זה יהיה מגניב, יכירו אותי, יעריכו אותי, אבל עדיין זה אותו מקצוע - הוא לא משתנה.

תודה על העצות!