כן,אולי עם הזמן הוא יפתיע.
שבוע טוב לכולם.
טוב אז כפי שמצויין בשאלה אני נועם,בת 21 ואני רוצה להתייעץ איתכם.
אני נמצאת כבר שנה שלמה ללא זוגיות (מרצון אך לא מרצון) וממה שאני רואה כרגע נראה לי שהסטטוס הזה יישאר עוד הרבה הרבה זמן.
ככל שהשנים חולפות אני מקבלת עוד ועוד תובנות על עצמי שבגיל 18,19 אפילו 20 לא חשבתי שאקבל.
חוויתי כבר קשרים יחסית רציניים ו-וואלה? אף אחד לא הותיר חותמת או משמעות.
אחרי תקופה מסויימת שלי לבד עם עצמי הבנתי שאני מעדיפה שלא להכניס את עצמי לזוגיות עם בחור שאני לא רואה עתיד איתו (ואני מדברת על טווח של שנים) ופה מתחילה הבעיה.
כי כשאני יוצאת עם חברות לפאבים או סתם מקומות עם אנשים חדשים כל הבחורים נראים לי אותו הדבר.
זה הגיוני?
אז כן,מתחילים איתי ואני לא אשקר שזה כיף ומחמיא באותו הרגע ,אבל אז כשאני פחות או יותר מבינה עם מי אני מדברת (אני משתדלת לפתח שיחה ולהיות נחמדה) אני קולטת פתאום שזה לא זה ונותנת תירוץ ופשוט הולכת.
כבר קרו לי מקרים שקראו לי סנובית,ילדותית ואפילו קרחון אבל זה עובר לי ליד האוזן.
כל הסביבה הקרוב אליי נמצאת בזוגיות וכן,זה בהחלט קצת צובט לראות את כולם מדגמנים זוגיות ואהבה (ובייחוד בחורף חח) אבל אני פשוט עקשנית וכרגע מנסה פחות או יותר למצות את עצמי מבחינת לימודים או כושר והתחביבים שלי.
אני כנראה יותר מודעת לעצמי ולמה שאני רוצה לקבל (ולתת בחזרה ) בקשר וזה באיזשהו אופן פוגע בי,כי כמו כולם גם לי בא לאהוב מישהו ולהיות נאהבת בחזרה,אבל זה פשוט לא קורה וכפי שאומרים-לא בכוח.
כרגע ביומיום אני לא עושה מאמצים להכיר מישהו כי כבר מאסתי בזה אבל זה מרגיש לי כאילו אני עוד צעד בדרך להתרגל להיות לבדי ואז אני בכלל אהיה סגורה.
אז האם זה בסדר לשלול ישר בחור אם אני לא רואה איתו עתיד רחוק,או לתת הזדמנות גם אם הבחור לא נראה מתאים?
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025