איך למנוע מהפחד הענק שלי ממתמטיקה להשתלט עליי במהלך מבחן הפסיכומטרי

היי כולם מה נשמע?
תודה שנכנסתם לשאלה שלי

כפי שניתן להבין מהכותרת יש לי פחד ממתמטיקה. או ליתר דיוק חרדה לא נורמלית.

כשהייתי בכיתה ג' עברתי אבחון פסיכודידקטי ומסתבר שיש לי מנת משכל גבוהה מן הממוצא אבל גילו שיש לי גם דיסקלקוליה (לקות למידה ספציפית במתמטיקה). דבר זה ענה על הרבה שאלות של ההורים שלי בנוגע לנושא המתמטיקה והסיבה שאני פשוט גרוע במקצוע הזה.

לכן קיבלתי מספר הקלות שיעזרו לי בבית הספר. אך בכיתה ה' פתאום שמתי לב שלקחו לי את ההקלות הללו. מסתבר שלקיחת ההקלות הייתה יד אחת של אבא שלי עם המחנכת שלי.

אבא שלי הוא רואה חשבון ומתמטיקה זה המקצוע שהוא הכי טוב בו ולדעתו זה המקצוע החשוב ביותר שיש. המחכנת שלי מכיתה ה'-ו' פשוט שנאה אותי (ואל תחשבו שאני מהתלמידים האלה שמפריעים למורים. בדרך כלל מורים אהבו אותי. במיוחד בתיכון). אז השניים החליטו למנוע ממני הקלות כי לדעתה של המורה "זה מנוע ממני למקסם את הפוטנציאל שבי" וכשאמרה את זה לאבא שלי באסיפת הורים הוא פתאום החליט שזה רעיון טוב לשלול את ההקלות שקיבלתי.

ומאז בערך אבא שלי התחיל לעשות איתי שיעורים במתמטיקה ועזר לי ללמוד למבחנים. זה היה סיוט.

אבא שלי הוא לא היה האדם הכי נעים ואפשר לומר שיש לו נחות רגשית. הוא מסוגל לצחוק על הנושא הכי לא מצחיק שיש או אפילו לצחוק על אנשים שנמצאים ברגעים מחורבנים של החיים שלהם. למשל כאשר אימא שלי עברה הפלה אחרי נסיונות רבים כדי להכנס להריון שני (ובסופו של דבר הטיפולים האלה פגעו לה ברחם בצורה בלתי הפיכה והיום היא עקרה) הוא פשוט לא תמך בה ורק האשים אותה בהכול והתחיל לרדת עליה מול כולם.

בקיצור אז הפעמים שהוא עשה איתי שיעורים או לימד אותי למבחנים היו גהינום. כאשר לא הצלחתי להבין משהו זה תמיד נגמר בצעקות, עונשים וקללות. מה הוא לא אמר?
הוא אמר שאני דפקט, שאני אדיוט, שאני חמור ושאני מפגר. הוא אמר שהלוואי והייתי כמו הבן של החבר הכי טוב שלו שלומד בבית ספר למחוננים. זה הגיע למצב שהוא מאיים עליי שאם אני לא עובר את המבחן "זה הסוף שלי" או דברים כאלה. התקופה הזו (או אפילו קצת לפני) הייתה מפחידה מאוד. אני פשוט למדתי לפחד מאבא שלי. בכל פעם שהוא ישב איתי בשיעורים או במבחן פשוט התאמצתי לא לבכות. רק לא רציתי להסתכל לו בפנים כי ידעתי שאם אסתכל לו בעיניים אני אראה רצח. כמובן שכאשר המצב יצא משליטה אימא שלי התערבה לטובתי וזה גרר לעוד אחד מהריבים האינסופיים שלהם.

כאשר עליתי לחטיבת הביניים המצב הפך ליותר גרוע. הזוגיות בין ההורים שלי התחילה להדרדר יותר ויותר. ועקב בעיות חברתיות פשוט נכנסתי לדיכאון. הציונים שלי בחומר המשיכו לצנוח והאכזבה של אבא שלי ממני רק החמירה. ואז הגעתי למצב שאם אנחנו עושים שיעורים או שהוא עוזר לי להתכונן למבחן, הוא מונע ממני לאכול ולשתות עד שלא אסיים את הכול. וכאשר העבודה של אימא שלי שלחו את המחלקה שלה לארצות הברית למשך שבוע, אבא שלי לא נתן לי לאכול ארוחת ערב רק כי לא הצלחתי להבין את החומר.

ההורים שלי התגרשו כאשר עליתי לכיתה ט'. אולי לא גרתי יותר עם אבא שלי (דבר שהיה מעולה) אבל לקח לי שנים להשתחרר מכל הטראומה, הסיוטים וההרס שעברתי אצלו במשך 14 שנה (ותוסיפו על זה גם חרדה חברתית שקיבלתי עקב בריונות ביסודי). המורים בבית הספר כמובן שהיו גרועים. והציונים היו בצניחה משמעותית ובסופו של דבר קרה הבלתי נמנע ומצאתי את עצמי בקבוצת שלוש יחידות שכולם אוהבים לצחוק עליה.

עכשיו שאימא שלי כבר גרושה היא הייתה יכולה להחזיר לי את ההתאמות הפסיכודידקטיות ולכן עשיתי שוב אבחון ושוב קיבלתי הקלות. ועל מנת שאוכל למקסם את עצמי במתמטיקה אימא שלי מצאה מורה פרטית מדהימה שיש לה את הכלים ללימוד תלמידים עם דיסקלקוליה. והאמת שהצלחתי. הציונים שלי התחילו לעלות ובשתי הבגוריות הראשונות אפילו קיבלתי 100 (אבל בתעודה עצמה היה פחות בגלל ציון מגן וזה).

את התיכון סיימתי, את הבגרות עברתי (72 ציון במתמטיקה) ומצהל השתחררתי. אבל עדיין הפחד ממתמטיקה נשאר. עכשיו התחלתי קורס לפסיכומטרי. לא אומר את השם של המקום בו אני עושה את הקורס על מנת למנוע פרסומת סמויה. רק אגיד שזה קורס מעולה מאוד שמלמדים בכיתות קטנות ועובדים עוד מחומר הבסיס (ובקורס יודעים גם ללמד תלמידים עם דיסקלקוליה).. והאמת? זה פשוט מדהים. אני ממש מתפלא על עצמי שאני מצליח לפתור בכזו קלות דברים שפעם היו לי קשים מאוד. שיטות הלימוד במקום הזה פשוט מדהימות.
אבל יש בעיה אחת וזו הפחד שלי ממתמטיקה. אולי המורה הפרטית מעולה ואולי הרוקס מדהים אבל הפחד עדיין ישנו.
כאשר אני בקורס אני מרגיש ביטחון. אבל בבית כשאני עושה את המשימות שקיבלתי אני פשוט מרגיש אבוד. רק אחרי שאני מקבל עזרה מקבוצת הפייסבוק של הקורס או מאתר האינטרנט שלהם אני מצליח. ואני יודע את החומר פשוט הפחד משתק אותי. גם כשאני בבית ואני צריך לפתור אני מרגיש פשוט פחד.

ואני יודע שאם הפחד הזה יתקוף אותי בבחינת הפסיכומטרי הלך עליי. הפחד הזה פשוט משתק אותי ומונע ממני להצליח. ואסור, פשוט אסור לי להיכשל בבחינה.
אתם מבינים, מבחן הפסיכומטרי הבא הוא הצ'אנס היחיד שלי. במידה ואפשל ואקבל ציון נמוך לא תהיה לי הזדמנות לתקן. אם אני מפשל עכשיו אני הורס לעצמי את החיים שלי (שרק התחלתי לתקן אותם אחרי שנים של סבל ודיכאון). אסור לי להיכשל. פשוט אסור לי!
המדריך של הפסיכומטרי אמר שאני מתקדם מעולה אבל הוא גם אמר שאני צריך למצוא דרך להתגבר על הפחד שלי ממתמטיקה כי זה עשוי להכשיל אותי.

אנשים יקרים, האם יש דרך להתגבר על הפחד או לפחות לשתק אותו עד לבחינה?
יש לי כל כך הרבה טראומה מהמקצוע הזה שאני מרגיש שהוא הסיבה היחידה שאקבל ציון נמוך.
בבקשה אנשים אני נואש לעזרה
כי אסור לי
פשוט אסור לי להיכשל