חברה שלי עוברת דברים לא פשוטים וכואב לי על זה

שלום אסק פיפל,
אני בכיתה ח', יש תלמידה מהשכבה (לא מהכיתה שלי) שהגיעה השנה לבית הספר שלנו, בתחילת השנה התיידדנו והיינו חברות מאוד טובות, הפכנו להיות חברות דרך חברות שלי שהתיידדו איתה עוד לפני כן. עבר זמן והתחלתי פחות לאהוב אותה, שאלתי על זה שאלה באתר (שאלה מספר 150314, אבל זה לא רלוונטי). לפי מה שייעצו לי, החלטתי להתרחק ממנה, אז ביקשתי מאחותי התאומה לדבר איתה ולהגיד לה את זה כי קשה לי להגיד דבר כזה לבן אדם. היא דיברה איתי על זה והיא שאלה אותי אם זה בגלל משהו שהיא עשתה לי בחופש חנוכה (לא משנה מה, אבל היא עשתה את זה בטעות) ואמרתי לה שאין קשר ובנימוס אמרתי שזה בגלל שאני כבר לא נהנת איתה וביקשתי שלא תיעלב.

בסביבות אותו זמן שאמרתי לה שאני לא רוצה להיות חברה שלה, היא טיפה התרחקה מחבורת הבנות שאנחנו נמצאות בה בגלל ריבים שהיא מעורבת בהם. היא עדיין מסתובבת איתן, אבל הרבה פחות מדברת. היחידה שנשארה חברה שלה מבחינתה היא אני, למרות השיחה שלנו, היא ממשיכה לבוא אליי לכיתה כל בוקר וכל הפסקה, מבקשת ממני לבוא איתה למזכירות כשהיא לא מרגישה טוב, רוצה שאני אסתובב איתה. אני לא אגיד לה עכשיו שאני רוצה לנתק איתה את הקשר לגמרי, אני מפחדת שזה יפגע בה!

רוב הזמן שהיינו חברות (גם אחרי וגם לפני שניסיתי לנתק את הקשר) היא הייתה מדברת איתי על מי שהיא מאוהבת בו (קוראים לזה קראש). הבנתי שהיא מאוהבת בו קשות! פשוט כל פעם שאנחנו מדברות, היא חייבת להתחיל שיחה עליו! היא שואלת אותי: "הוא הגיע היום?" כי הוא לומד איתי בכיתה, כל פעם שהיא אומרת "הוא" אני יודעת אוטומטית שהיא מדברת עליו. החלק הכואב זה שהוא ילד ערס כזה, כל הזמן מקלל ואומר גסויות, רואים עליו שהוא לא בעניין של חברה. ואם כן, אז בעניין של פרחות כאלה שצועקות, והיא לא בדיוק כזו, ואנחנו גם בהתלבטות אם יש לו חברה, זה לא ברור (כי פעם שמעתי את חברים שלו אומרים לו: "הנה הגיע הנשקן", כאילו הוא נישק מישהי, אבל היא שאלה אנשים אם יש לו חברה והם אמרו שהוא לא בקטע של חברה, ואחרי כמה זמן היא סיפרה לי שהיא ראתה אותו עם מישהי ממקיף אחר).
הילדה פשוט מאוהבת, לפני כמה ימים היא באה אליי והתחילה לשים לי שירי אהבה נכזבת ברוסית ותרגמה לי (היו שם מילים כמו: "אתה יודע מה משתולל לי בבטן? אלה לא הפרפרים, כי הם מזמן מתו" וכאלה). היא אפילו אמרה לי שהיא רוצה לחרוט על היד שלה לב! אני לא מבינה בזה, אבל היא אמרה לי שחריטות נשארות הרבה זמן, והיא הראתה לי חריטה שהיא עשתה על היד שלה משולש והיא אמרה שזה משחרר. היא שאלה אותי מלא פעמים דוגרי אם יש לה סיכוי איתו, אני הייתי חסרת טאקט ואמרתי לה את האמת (לא), אבל ניסיתי לא להדאיג אותה ואמרתי לה שאולי עוד כמה שנים זה יהיה הדדי ביניהם, ושאהבה בגיל צעיר זו תקופה שתחלוף ועוד כל מיני דברים. היא גם הודתה שאין לה שום סיכוי איתו והיא ממש עצובה בגלל זה. אז העניין הזה של החריטה והשירים העצובים נראים לי מאוד רציניים, כי אני לא מבינה באהבה, אף פעם לא התאהבתי או משהו. היא מאוהבת ברמות אדירות!

יש עוד משהו, היא אחת שלא משנה כמה היא תלמד למבחן, כמה היא תסכם, תשנן בעל פה, היא תוציא ציון נמוך. אני עזרתי לה ללמוד למבחנן בצרפתית, מהצהריים עד הערב, והיא קיבלה 28. בשאלה ממקודם ציינתי את זה שאני עוזרת לה ללמוד וכשישבנו יחד בשיעור צרפתית, היא לא עשתה כלום חוץ מלצייר ודברים כאלו, היא לא הקשיבה בכלל. שאלתי אותה אחרי כמה ימים למה זה ככה והיא סיפרה לי שפעם היו לה הפרעות קשב והיא הייתה צריכה לקחת ריטלין (לא ציינתי את זה בשאלה כי גיליתי את זה מאוחר). אז לפני שלושה ימים בערך היא סיפרה לי שהיא צריכה לחזור לקחת ריטלין... כשישבנו כל החבורה יחד, היא פתאום התחילה לבכות, שאלנו אותה למה היא בוכה והיא אמרה שזה בגלל שהיא צריכה לחזור לריטלין ושזה סם. גם לי קשה עם זה מאוד, כי אשכרה הגענו למצב שילדה בת 14 צריכה לקחת ריטלין.

מה עליי לעשות? איך לעודד אותה?
תודה רבה לעונים וסליחה על החפירה...