כבר מגיל 11 כשהחברה הכי טובה שלי עברה דירה לעיר אחרת מצאתי את עצמי לבד, אין לכך קשר אליה, פשוט שהיא הייתה "החברה הכי טובה" האחרונה שהייתה לי. מאז תמיד נקלעתי לשלישיות חברים כאשר אני הגלגל השלישי אפילו אם הייתי בזוג שאליו הצטרף מישהו שלישי. ולמרות שאני מישהי שנותנת את כל הלב שלה בחברויות ותמיד תהיה כשצריך, איכשהו התכונה הזו כאילו לא משמעותית יותר לאנשים והם נוטים להתעלם מהקיום שלי.
היום אני כבר בת 20 ולומדת באוניברסיטה ואין לי אפילו חברה טובה אחת! אני חלק מחבורה של 5 בנים ואני, כשכמובן שהם מתחברים יותר משאני מצליחה (אין מה לעשות עם זה שאני בת ויש דברים שלא ממש משתפים). ואני לבד רוב שעות היום, אפילו בערב כשכולם לומדים אני יושבת לבד בחדר עם עצמי ומנסה ללמוד לבד כי אין לי אף אחת שתלמד איתי. הייתה לי חברה בתחילת השנה אבל היא התחברה למישהו שהם הרבה יותר קרובים ממה שאני והיא היינו ואפשר לומר ש"ננטשתי" בכל הקשור אליה.
כבר שנים על גבי שנים שאני דיכאונית (ואני די פורחת כשאני בחברת אנשים) ומרגישה שאין מה לעשות ושלא משנה כמה אני אהיה חברותית וכמה אנסה - אני תמיד לבד בסופו של דבר...
נמאס לי
אני רוצה להבין אחת ולתמיד למה אני תמיד לבד בכל מקום שאני מגיעה אליו, אם זה בתנועת נוער, או בשנת השירות שעשיתי, או אם בתיכון והחטיבה. שורה תחתונה אני לבד.
איך למצוא מישהי, רק אחת, שבאמת תהיה שם בשבילי כמו שאני רוצה להיות שם בשבילה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות