אני נורא בודד ועצוב לי . אני נער בן 18 שאין לו ככ חברים טובים ואני לא רואה הזדמנות להמשיך עם החברים בכיתה להיות בקשר יש לנו ילדים בכיתה שהם די בולטים בהתנהגות שלהם אמנם הם מצליחים בבגרויות אבל יש להם אישיות נורא מגעילה בעיניי
מתנהגים לכל מישהו שהם רואים בזלזול ובאף למעלה
הם כן מתקשרים איתי כי אני סהכ ילד נורא חברותי ואני גם עושה יח מוגברות לכן יש לנו קצת אנטראקציה בפיסיקה ואנגלית וכו אבל אני פשוט לא רוצה להיות בקשר עם מישהו כזה ואני מעדיף להיות בין החברים הפחות מוצלחים מבחינת יח' לימוד אבל שהם בני אדם
אף פעם לא הייתה לי מישהי קשר רציני ואפילו ידידות ואני כן מרגיש שאני בנוי לקשר בא לי שיהיה לי חברים שהתחלפו חברי אמת אוזן להקשיב לי ושאני יהיה להם גם
אני לא בן אדם שנראה גרוע במראה ובאופי ואני ריאלי מהבחינה שאני יודע שאם אני רוצה חברה חדשה אני אמור לקום ולמצוא אבל זה פשוט לא קורה אני עם בטחון עצמי ברצפה עברתי קשיים בחיים שככה עיצבו אותי ונתנו לי להשלים עם אני הפנימי שלי ולדעת שללא מאמץ כלום לא זז ולא יזוז ולראיה היו לי הצלחות בחיים שאני הגעתי לחטיבה כשאני כלל לא יודע אנגלית והיום אני עושה 5 יח אנגלית אני לא בא להתגאות אבל אני מאמין בעבודה קשה ובאסה לי שאין לי חברה שתקבל אותי ובחורה שאני יתקשר איתה לא במובן של חברה בקטע רציני כאילו קשרי ידידות הבנתם את הכוונה ולהחדיר אמונה שהחיים לא כאלה חרא כמו שחושבים וצריך להיות אופטימיסטיים
אני סהכ בחור איכותי לא לעוף כאילו אבל בחור נורמטיבי עם שאיפות.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות